מנסח עצמי לדעת –
הרהורים, תהיות, תובנות, קטעים, 001-100

מתואם לצפייה ב- Chrome וב- Firefox

ל-תהיות
001-100, 101-200, 201-300, 301-400, 401-500, 501-600, 601-700, 701-800

תהיות, 1-100

1. הגדרה

   • היא תפישה מילולית של מהות
   • באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה
   • ומהות שונה תודר,
   • וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.

2. דימיון וזיקנה

   הייתי אומר לאבי ש
   "המשפט שאמרת לא בלתי נכון."
   
   
   לא-זוכר-מי-אמר-ש
   "זיקנה, זה שמישהו רואה את הדימיון שלו להוריו."
   
   
   כן, אני מתמחה בהנפקת משפטים לא בלתי נכונים, ומתעמק בשכלול היכולת.

3. מנוד ראש

   אם נעשית פנייה המכוונת לשרת חיובית את הנמען,
   והנמען מסתפק במנאד רוש-
   לא מוצא לנכון להגיב,
   כלומר מוצא לנכון לא להגיב,
   אני רואה בכך סימפטום מצוקתי
   במובן, שמשהו,
   במערכת הערכים
   או בהתנהלות
   משובש.
   
   יתירה מזו- לתפישתי,
   התעלמות מודעת, חוסר מענה מכוון לפנייה אישית,
   נמצאת במרחב המשולש בין,
   
   
   1. עלגות תקשורתית-
      חשיפת מצוקת מי שפנו אליו, ברוב המקרים,
   2. כאוטיות התנהלותית-
      הבנה שיש לענות, אבל יש דחיית התעוקה לטיפול אחרי החגים, דחיית הניג'וס לעתיד שלא יגיע,
   3. אלימות אימננטית,
      שכן יש כאן (העדר) מעשה פוגעני, במהותו המכוונת.

4. שאיילת דיקמן

   1. שאלה חופרת:
      • לא עוסקות במופע בודד,
      • אלא במתווה של התנהלות מאפיינת,
      • נוגעת ביותר מזוית אחיזה אחת ויותר מזוית הסתכלות מסויימת,
      • העיסוק בשאלה מטפל בתוכן המהווה טריגר לחשיפה ושיתוף תפישות וערכי העונה.
   2. שאלת ניירוסטה,
      • סטרילית, לא נדבק אליה דבר, אינה מכילה תשובה חבויה או ציפייה לתשובה נכונה מסוג מסויים, ודאי לא מכוונת לניסיון קליעה לדעת השואייל,
   3. לא מחייבת תשובה לשואייל
      • התשובה היא לנשאל, למתמלל לעצמו,
      • על בסיס זמן ארוך,
      • רצוי דינמית ומשתנה, ככל שהחפירה מתמשכת.

   אישית

   • תשובת העונים מעניינת אותי לסוגיה שנשאלה.
     • הבנה מחדדת של התשובה,
     • רפרנס היכן אני נמצא ביחס לעונים,
     • התשובה לשאלה מהווה, גם, אבן בוחן לפער אם ומה בין התשובה שניתנה לבין החזויה, שלי.
   • הסוגיות ממוענות למי שיש לי עניין אישי בהם, בתשובתם.
     כלומר זה מדגם מייצג אך ורק את הנשאלים.
   • על מנעד 1 - 5,
     יוצא מנקודת הנחה ששמחת המענה לנשאלים היא שלוש נקודה קצת.
     כאשר
     1. 1 זו תעוקה המובילה להתאבדות
     2. ו- 5 זו שמחה מרפאת דיכאון קליני,
   • כלומר, בפתטיותי מניח שהשאלה היא טיפת אנרגיה חיובית לכיוון הנשאל.
   • מרבה לטעות.
     • כשטועה זה לצד ששמחת הנשאל פחותה מ- 3.
     • אם השאלה גורמת אי-נוחות למישהו, טעיתי.
       • מראש לא חזיתי שכך יהיה.
       • הטעות משמחת- למידה.
       • חיווי אי-נוחות הנשאל, אם במלל פעיל או בשתיקה מדהימה אותי.
       • בדרך כלל קשורה (אני קושר) ומיוחסת (אני מייחס) לתפישה עצמית שמאויימת על ידי השאלה באופן שאני לא חזיתי.
     • לא שולח יותר למי שטעיתי;
       העקתי יותר משהתכוונתי, התענגתי על מאובחנות התשובה.
     • מיוחס לי רוגז על מי שלא ענה.
       • טעות- לא מתרגז על.
       • לוקח בחשבון שיש מי שלא יענה לי.
       • מצר על מיקום מי שלא עונה במרחב אי-המענה.
       • אם הייתי יודע שלא יענה- לא הייתי שואל.
       • כמה באמת יכול להתרגז על מי שלא עונה על סוגיה ערטילאית כמו זו שהעליתי?
       • מייחס למי שמייחס לי 'רוגז', שזו דרכו להתמודד עם החיווי שמקבל ממני,
         שחוסר המענה נמצא היכן שהוא במרחב משולש אי-המענה:
         1. עילגות תקשורתית- לא מצא את המלים,
         2. מחסור אנרגטי- אין לו את התשומות למענה,
         3. אלימות- עצירה של התקשורת באמצעות (אי) מעשה.
     • שמח לחיווי האם לשאלה היה ערך או משמעות,
     • שמח אם הנשאל רוצה לשתף בהתייחסויות
       ממליץ לא בצימוד זמנים לשאלת השאלה.
     • לא דחוף לי אישית לענות על השאלה.
       • אם נשאל, אענה את דעתי.
       • בפועל- נשאל מעט מאד.

5. מרחב אי-המענה

   נתקל במצבי אי מענה- מנאד רוש קורא לזה.
   
   מעניין.
   
   מנסה להסביר גנרית, לא מולקו-פרטיקולרית, על מה, מתי ולמה.
   
   להלן מודל, לא מוצלח, לא טוב, לא מכיל את הכל- בעיקר לא את מי שהיה מעדיף לא להתפש כנמצא בו:
   חוסר מענה של פרסונה לפניה אליה נמצא היכן שהוא במרחב המשולש:
   1. עלגות תקשורתית- לא מצא את המלים,
   2. מחסור אנרגטי- אין לו את התשומות למענה,
   3. אלימות- עצירת התקשורת, מסיבות שונות, באמצעות (אי) מעשה, במקרה זה אי-מענה.
   
   ככה. פשוט.
   
   התוכלו ילדים-
   1. למצוא את מיקומכם בדיאגרמה?
   2. לתת לי מודל טוב יותר לתיאור אי-מענה לפנייה?

6. תקשורת אינטנסיבית

   • בחתימת המייל יותר שורות מהתוכן.
   • מנאד רוש כתשובה רציונלית, מנומקת ומנוסחת היטב.
   • מי שמקדים לשאלה בבקשת מחילה א-פריורית על שאילת השאלה, כמה באמת ההמשך הוא באמת שאלה, ולא אמירה?

7. נימוק וריהוט ממוטב

   אמי האהובה, כך חשבתי, היתה היחידה,
   שהחשיבה טראומה כרציונל מנומק היטב.
   
   בהמשך, פגשתי מי שהחשיב
   מנוד ראש, או כמו שקורא לזה 'מנאד רוש', משיכת כתף, גם בשיחת טלפון או כמענה למייל,
   או אף שתיקה מלאה,
   כתשובה מלאה, סדורה, הגיונית ורהוטה.
   
   זה מקבל התשובה שלא היה קשוב לעומק רבדיה.

8. אלימות

   פעולה שאינה רוטינה,
   ולא קדמה לה מחשבה מתומללת,
   היא גם גרסה של אלימות.

9. תוצרינו הסוציו-מנטליים

   נחלקים לשניים:
   1. חלק אחד אנו מקצים לחקיקת חוקים וכלילת כללים,
   2. בחלק האחר אנחנו מחריגים עצמנו כיוצאי דופן מהחוקים שזה עתה כוללנו.
   
   סלוואדור דאלי:
   
   The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist"
   "ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט."

10. נחמה

    ומה הנחמה האולטימטיבית מצרה שנחתה על מישהו?
    שצפה אותה; האישוש שנזק קרה, אך מנטלית, אולי אף התחזק.

11. הכללות

    הבעיה בהכללות היא לא בניסוחן ובשימושן, אלא, ביישום שגוי:
    • בקטיגוריזציה לא נכונה ו/או
    • בשיוך מוטעה של פריט לקטיגוריה.

12. צניעות, כאילו

    "צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית."
    
    2007.
    
    בני מצא בעיתון הארץ 17/4/2013
    
    "בלי היהירות שבענווה הכוזבת
    ובלי שפלות הרוח הכוזבת שבענווה."
    
    ("הדוב", William Faulkner, בתרגום אמציה פורת.)

13. התנשאות אותנטית

    "'התנשאות' היא אחד החיוויים האותנטיים ביותר.
    לתחושת מי שמחווה שמתנשאים עליו.
    כדאי לרחוש אמון לתפישתו את נחיתותו,
    הוא יודע למה."

14. גחמות ואינטימיות

    שיתוף בגחמות בנהזוג הן ביטוי לאינטימיות.
    • האם השיכחה היא זרות?
    • האם מה שמשך אותנו בעבר ירחיק אותנו בעתיד?

15. תעוקה-אידיאולוגיה

    האם אנחנו מתמירים תעוקה פרסונלית באידיאולוגיה אוניברסלית,
    ובתהליך חושבים שאנחנו בעצם משרתים את היקום?"

16. רגש

    חיווי תודעתי מתומלל האם לשנות מצב או להישאר בו.

17. אהבה

    זיהוי אובייקט כמי/ה שמקדם רצון, של המזהה.
    • מידת האהבה המתועלת על ידי הסובייקט
      תלויה בחשיבות שהאוהב מייחס לרצונותיו שמזהה, נכון או שגוי - לא משנה, או שיסופקו על ידי הנאהב:
      • ככל שמייחסים לרצון קונקרטי חשיבות גדולה יותר, כן אהבתנו גוברת למי שמספק אותו.
      • המורכבות המיוחסת לאהבה טמונה ב
        • מיפוי, הבנת, תמלול התיעוד של הרצונות המסופקים,
        • ביחס לאלה שלא יסופקו,
        • ייחוס חשיבות למידת החשיבות לרצונות פרטיקולריים ביחס לאחרים.
        • התכנות זיהוי שגוי.
        • אינסופיות רצונות הסובייקט.
        • דינמיות השתנות רצונות על ציר זמן.
        • ריבוי האובייקטים הנתפשים כמספקים רצונות.
        • גיוון תצורות האובייקטים המזוהים כמספקי רצונות,
          • בני אנוש,
          • חי,
          • צומח,
          • חפץ,
          • אידיאה.
    • אהבה נחשבת כרגש נאצל, בלתי הגיוני, בשל ההמנעות מתמלול הרצונות המסופקים.
    • תמלול הרצונות המסופקים נחשב כהנמכת הנאצלות.
    
    

    ---

    
    

    עוד על אהבה

18. הומניות

    הומניות זו אהדה להיבטים אנושיים אבסטרקטיים, חסרי תכליתיות קיומית.

19. שיעור סוציולוגיה

    את השיעור הראשון קיבלתי בסוף 69' אצל המורה זיוה מקוגון בשנקר חולון, כשגערה, לא זוכר במי-
    
    "הראה לי את חברך ואדע מי אתה."

20. קלישאות

    • הבעיה איתן שהן לא בלתי נכונות.
21. מערכות יחסים בין-אישיות הינן ביטוי-קצה להתנהלות היצע וביקוש
    • תצורה קיצונית של קפיטליזם ריאקציונרי נוסח המאה ה- י"ט.
      • מפגש רצונות,
      • טהור.
      • כשלא מתקיים הצד האגרסיבי מגייס את כוחו,
      • לאו דווקא להסכמה.

22. קפיטליזם סוציאלי

    באייטיז, M חשף אותי לקונספט שותפות:
    שותפות שווה.
    כלומר אין שותפות עסקית אם אין שיוויון מלא.
    שניים וחצי עשורים אחרי, את הרעיון של בעלות משותפת על נכס פאן:
    האחריות על נזק איננה 'אצל מי קרה' או 'מי התרשל.'
    אם אין אמון כולל שהתקלה אינה התרשלות - אין שותפות.
    אמצתי בהערכה.

23. יושר אינטלקטואלי

    "יושר אינטלקטואלי נדיר,
    לא בשל מחסור בו,
    אלא, כי אין לו ביקוש."
    
    
    יכולת ניסוח תפישת מציאות בעיקר ערכיות, במנותק מהשלכות אישיות.
    
    ערך נדיר-
    • לא בשל היותו מועט,
    • הביקוש לו נמוך.
    
    על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
    יושר אינטלקטואלי הוא ערך נדיר שכן חסר תועלת פרקטית נתפשת לטווח הקצר,
    ואינו דר בשלום עם ערכים מקדמים אחרים.
    
    הסיבות לאי שימוש בו:
    • חשש המשתמש שצריכתו תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
    • הסובייקט לא סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שאולי יגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים- ביושר אינטלקטואלי.

24. בין יושר לחוסר יושר אינטלקטואלי

    לפני שאני משקר אחרים,
    אני רוצה לקבל החלטה האם אני משקר את עצמי.
    
    בעוד שאני עלול לשקר לאחרים בנסיבות שונות ומשתנות, בפיתוי למקסם רווח או מחשש,
    את עצמי, אינני רוצה לשקר בשום סיטואציה או תנאי, מקום או זמן.
    
    מהו הקו המפריד בין יושר אישי לבין חוסר  יושר אינטלקטואלי?

    יושר - העברת מידע שיש למעביר	יושר אינטלקטואלי - העברת תפישה לאחר, שמי שלא קשור לסיטואציה היה עשוי להגיע לאותה תפישה
    תיווך מציאות מפרסונה אחת לאחרת כאשר הפרסונה הנותנת מתכוונת להעביר את התייחסותה למציאות נתפשת באופן שהפרסונה המקבלת עשויה לזהות את אותה מציאות גם עצמאית.	תיווך עיבוד מציאות מתודעת פרסונה אחת לאחרת כאשר הפרסונה הנותנת מעבירה את התייחסותה לתוצרי עיבוד המידע על המציאות, באופן שפרסונה אחרת, שאינה קשורה להווייה הייתה מעבדת את המידע ומגיעה לתוצר דומה.
    חוסר יושר - העברת מידע שגוי	חוסר יושר אינטלקטואלי - העברת תפישה תלוית עמדת המעביר
    העברת מידע, באמצעות מי שיודע שהמידע שגוי לאחר.	העברת תפישה רעיונית באמצעות מי שתפישתו מוטה לתפישת הסתכלותו ומקדמת את עמדתו, כאשר אם המעביר היה בעמדה אחרת, תפישתו הייתה שונה.

    מהו קו ההפרדה?
    
    איזה קו?
    
    לא רואה קו.
    
    אולי,
    שחוסר יושר אינטלקטואלי, מכיוון שעיקרו הוא עיבוד תודעתי פנימי,
    נעשה  עם רמת מודעות מופחתת, ולכן נסלחת?
    
    לשקר צריך אומץ מאימת התפיסה,
    ולשקר אינטלקטואלית צריך חמלה מהיעדר תפישה?
    
    

25. הכללה

    אינה דבר רע.
    הכללה גרועה- רעה.
    הכללה אינה מתיימרת לאחוז את כל המקרים, אלא את רוחם, 'בכללותם', כדי לסייע בתפישת מציאות ולגזור פעולות מתבקשות.
    הכללות זכו למוניטין רע
    • הן בשל מקרים שלא תאמו את ההכללה והתייחסו אליהם כאל מקרים שכן.
    • והן בשל בעלי עניין שלא רצו להיות מוכללים בסביבה אליה שוייכו.
    למעשה לא ייתכנו חיים ללא ההכללות. תהליך אינטלקטואלי משייך ומפריד בין אלמנטים שנקלטו על ידי החושים, כדי לאפשר התנהלות יעילה, וההכללה חוסכת את הניתוח המעמיק הראשוני כל פעם מחדש.

27. סבירות

    סבירות- כללית

    רמת התכנות גבוהה.

    סבירות- התנהלות אנושית

    התנהלות נבחנת ה'מובנת' רציונלית אצל פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתקשורת אחד עם השני,
    גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, אך רציונל ההתנהלות מובן- סבירות.
    
    התנהלות 'מקובלת' ברמה האמפטית, שאינה הרציונלית- ה'קבלה' אינה הופכת את ההתנהלות ל'סבירה'.
    
    התנהלות פרט ניתנת לחיזוי על ידי מי המבקר שאינו מעורב במקרה, על ידי חשיפה לסיטואציה ושיתוף בשיקולים.
    
    הנחה:
    בהתנהלות רציונלית, אנשים דומים יתנהלו בסבירות גבוהה באופן דומה;
    מיקסום טובתם האישית על פי ערכים נתפשים מקדמיים היררכיים, תוצר של טעמים, התניות, חינוך והטמעות.

    סבירות- הסטה

    אם אחר, מנותק רגשית ותועלתנית מהסיטואציה, וכן מנותק משינוי טעמים, היה נוהג רציונלית, באופן דומה בהיותו חשוף לאותם תנאים ומידע.
    
    ועם זאת, [אוקסימורוני ככל שיישמע] ממד הסבירות לא יכול להיות שלם בלא ממשק עם מימד שאינו רציונלי:
    המעשה יהיה סביר, בעיקרו, לאור הנאמר במשפט הראשון,
    אך יוערך גם על רקע קידום ערכים חיוביים נתפשים בחברה בה המעשה קורה ונשפט. 

28. סבירות ונורמטיביות

    'אין הדבר חדל להיות אמת רק משום שלא מתקבל על דעת הרבים.'
    
    נאמר, ובבורותי איני יודע היכן.
    • אם אינדיבידואל יישאל, ל-מה החתירה האנושית יותר מובהקת ל'סבירות' או ל-'נורמטיביות'?
      • מניח שיענה 'נורמטיביות'.
    • ומה יעיד, בדרך כלל, על התנהלותו, האם מוכוונת 'סבירות' או ל-'נורמטיביות'?
      • שהיא סבירה, או לפחות יעדיף שתהיה, וכן שתיתפש בסביבתו ככזו.
    • למה רוב הנורמטיביים מעדיפים להיתפש כסבירים כשניתנת להם הבחירה להיות נורמטיביים?
    • אם כך, היכן ומתי מתחולל ההיפוך הטרנספורמטיבי?
    • האם ניתן לומר ש-
      • הדבר הסביר לעשות זה להתכנס לנורמטיביות, אך,
      • זה לא נורמטיבי להתכנס לסבירות אם איננה נורמטיבית?
    
    עריכת ברית מילה היא התכנסות לנורמטיביות או לסבירות?
    
    על מה החוק מעניש על חריגה מנורמטיביות (כפוייה) או מסבירות?
    
    על מה הממסד מתגמל כהירואי, על פעולות משמרות נורמטיביות או משמרות סבירות?

29. חתירה לנורמטיביות

    • ווידוא מחשבתי התנהגותי של אינדיבידואל, שקבוצת ההתייחסות האנושית המקיפה אותו והוא שותפים לאותם ערכי ליבה.
    • נורמטיביות רדיקאלית נשמעת כאוקסימורון, ולמעשה זוהי חתירה לאימוץ ערכים של קבוצת התייחסות שונה מקודמתה.
    • שמרנות נורמטיבית היא חתירה לשמירת ערכים שהוטמעו בעבר, לאו דווקא שהערכים שמרניים.

30. ציני? אני?!

    תיאור מילולי, מפחית לועג, למצב.
    • במקור, ביוון העתיקה, אסכולה פילוסופית השואפת לחיים טובים באמצעות הרמוניה עם הטבע, מידות טובות והטלת ספק.
    • 'מאחורי כל אמירה צינית מסתתר כשל'.
    • 'ציניות היא מקלטם של חסרי ההומור'.
    • 'חגיגת הכשל'.
      • הציניות היא ההתייחסות אליו.
    
    לי, תודעתית, אין חתירה או רצון לקבל דבר כמובן מאליו.
    גם אם לא מבטא זאת חיצונית.
    
    נתפש כ'מרדן'. לא מגוייס, מתגייס.
    לא בטוח שזו 'מרדנות'.
    מניח שזו הנטייה, אולי ההתנייה, להרים כל אבן תודעתית, הנחתית, שנתקל בה.
    זה שרוצה, חייב, להבין, לתמלל, במילותי שלי,
    בשאיפה, להיות
    • נקי מהתכנסויות נעימות- לא לי, הגולשות במורדות נעימים לעבר מחזות סוציולוגיים חמימים, נעימים, מכנסים, ומכניסים,
    • חף מהתנגדויות אינסטינקטיביות מתפישות שפרדיגמות ואינסטינקטים מרחיקים.
    
    לכן, שונא שמשקפים אותי. כהיפר וורבאלי, מתכוון ל-מה ואיך שאמרתי, לא מתכוון ל-מה שלא.תמלול מחדש של דברי, עלי ידי (בעדינות-) מי שלא ערך אתי סטנדרטיזציה של המושגים, זו כבר ווריאציה של מה שבטאתי. לא את כוונתי.
    
    אינני, כמובן, היכן שנמצא ברטראנד ראסל, לכן עושה שימוש באמירתו:

    A stupid man's report of what a clever man says can never be accurate, because he unconsciously translates what he hears into something he can understand.

    Bertrand Russell

31. תרבות

    מערך ערכים אסתטים, תקשורתיים, משותפים לקהילה.

32. אינטליגנציה

    יכולת לבחור בין חלופות באופן מתומלל.

33. אינטואיציה

    - תהליך בחירה בין חלופות
    תוך העדפה לנטיה הרגשית הנוחה,
    ודילוג על תמלול המרכיבים.

34. הטיות פרדיגמתיות

    • מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
    • הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
    • המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.

35. משולש האגרסיה

    • פרדוקס-
      1. האגרסור פועל מול אחר,
      2. האחר מתגונן מפעולת האגרסור,
      3. האגרסור נפגע מההתגוננת,
    • מנסח רציונל לפגיעה המקדמית.
    • ופוגע את הבאה.
    ידידי הנערץ מקיים מערכות יחסים. רבות. מגוונות. לאחרונה היו לו כמה שנשאו את אותו שם. מ'. נתן בהן שמות וסימנים לפי,
    1. מוצאה האתני ושם משפחתה הזהה לשלו, שברה את ליבו, באמת, בעיקר בשל הרגולציות הנשיות שהציבה לו,
    2. ה'ישנה', שכן הייתה צעירה, יפהפייה, ממצוקה ורב גונית, עליה טבע את המפשט ש'לתחת שלה יש אטיטיוד של כוס'
    3. ה'חדשה', שהייתה המבוגרת מכולן, קשוחה, תובענית, עצמאית, לא מחפשת את דובשו המטריאלי.
    ביום סתווי יפהפה שולח לו סמס, יומיים אחרי שבילינו צהריים כייפי יחד, שלחתי לו 'רוצה צהריים?' הגרסה של 'ערה?' ל-1 בצהריים.
    לא ענה. כעבור שעתיים וחצי שולח לו סמס שבו אני מפציר בו שמעתה יקרא לי 'מ. האשכנזי השמן'. הוא לא מבין. מבהיר לו שנכנסתי למעגל חברותיו, הוא לא חש מחויב להשיב לי.
    1. מתנצל- נדחה.
    2. מסביר את הסיבות לכשל- נדחה.
    3. נעלב, שאני עושה דגרדציה לחברותיו. פאסיב אגרסיב.
    
    
    זה לא משולש? דוגמא לא מספיק אחת לאחת לעקרון? ההקשר לא נראה? לא נורא.

36. איכות אנושית

    • נראה, שמי שנצמד לפרוטוקול התנהגותי קבוע, מאובחן, נתפש כפרסונה איכותית יותר ממי שלפני צומת החלטה, מקבל החלטה איך להתנהל, בכל אירוע מחדש.

37. עלבון

    • הפקרת תפישת ערכו העצמי של הנעלב,
    • על ידי הפקעתו מעצמו,
    • באמצעות הפקדתה ברשות האחר- המעליב.
    • הנעלב, וולונטרית, בוחר לשתף פעולה עם תפישת המעליב,
    • ולהפחית בתחושת הערך העצמי שלו.
    
    אחמדינג'ד במקרה קיצון של עלבון, החליט לא להתייחס להיעדר כוונת הפחתת הערך של האחר. 'שמר על זכותו להיעלב, להוריד לעצמו ערך וולונטארית'.

38. מי שמך?

    לתהיה 'מי אתה ש...' ,תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע, מתבקשת התשובה, שהשואל הוא שהסמיך.

39. פתטיות

    • הפער בין האופן בו פרסונה תופשת את עצמה לבין תפישת סביבתה אותה,
    • כאשר תפישת הסביבה נמוכה יותר.

40. רדיקליות

    1. בחינת תפישות, עמדות או ערכים קיימים,
    2. האם להמירם באחרים, שונים מהותית מהקודמים,
    3. והמרת הערכים הקודמים בחדשים,
    4. הנתפשים כקיצוניים.

41. בעיניי המתבונן

    רגולציית טובין:
    • חסכנות- מניעת נתינה, התואמת את תפישת הבוחן.
    • קמצנות- מניעת נתינה שאינה תואמת את תפישת הבוחן.
    • נדיבות- נתינה, התואמת את תפישת הבוחן.
    • פזרנות- נתינה שאינה תואמת את תפישת הבוחן.

42. נדיבות מתגמלת

    נחשפתי למי שלא שלט על הוצאות כספיו,
    ראה בהתנהלותו נדיבות,
    והתבאס שלא קודם בשל כך
    1. לא בתגמול כלכלי,
    2. ולא בהכרה התייחסותית.

43. נדיבות

    הקצאת תשומות לאחר, בידיעת המקצה, הנותן, הנדיב, ש-
    • לא נעשתה התחשבנות האם התגמול משתווה בערכו לתשומות שניתנו,
    • או בידיעה מקדמית שהתשומות יקרות מהתגמול,
    כשלפחות חלק מהתגמול על הנתינה זו תחושה נעימה מפעולת הנתינה.
    תשומות עשויות להיות-
    • טובין ריאלי:
      • כסף או חפצים בעלי ערך כלכלי,
      • זמן,
    • טוביני תודעה:
      • אנרגיה רגשית,
      • ידע.

44. יוקר הזמן

    האם המעיד על זמנו כ"יקר" בעצם לא מעוניין להקצותו לאחר?
    • כלומר, לא בחינם?
    • לעתים, גם הכרה בהקצאת התשומה עשוייה לשמש כתשלום מספק.

45. השתכשכות באחווה

    • האם מסת מפגינים כפול האנרציה עושה את דרישתם צודקת יותר בעיני
      • עצמם?
      • אחרים?
    • האם התנהלות הביחד מעצימה את מחשבתו העצמאית של האינדיבידואל המשתתף?

46. פסימיזם

    ייחול החוזה שתחזיתו לא תתממש.

47. תשומות אינטלקטואליות

    האם משלב מסוים,
    עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
    מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים
    לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?

48. הרהורים ספורטיביים

    באבחנה באהבת הספורט באהדה, ההזדהות, אני
    • לצערי, ספורט אני לא עושה. אהבתי לשחק, הייתי לא רע בכדורגל, פחות בכדורסל, חזק בטניס שולחן. משחקי כדור. שנאתי לרוץ.
    • אהדתי כילד היתה נתונה למכבי תל אביב בכדורגל. חלש, מתון, כאמצעי זיהוי. הלך, נחלש, והתפוגג לחלוטין.
    • מבחינתי, אהדה, מקומית. ללא השלכה או הזדהות, כנהנה מסיפור טוב, כמו מעפיפונים של רומן גארי, לא כאירוע מכונן המשפיע על מצב רוח.
    • הפייר פליי האנגלי, של קלוזה, מרגש אותי.
    • לא מעריך את האוטומציה שאוהדי הקבוצה מגנים על מהלכים שלטובת הקבוצה, ואוהדי היריבה תוקפים.
      • מה המטרה? ניצחון?
      • ומה עם יושר?
    • סולד מהכנסת אלמנט טריק חוסר היושר הארגנטינאי.
      לא ביד האלוהים של מרדונה, בתרבות האהדתית. הרי אין לזה קשר לספורט. 
    • כשהייתי באילת ב-1977, ומכבי תל אביב זכתה בגביע אירופה בכדורסל, השמחה הספונטנית החזקה, האירה לי את מה שלא רוצה ומוכן להיות בו.
    • לא חושב שמישהו מתאמץ בשבילי, מתחרה עבורי.
      • גם ממש לא רוצה שייצג אותי.
      • ולא לתמוך בו.
      • מי יחליט באיזה ענף לתמוך יותר מאשר פחות?
      • לאומנות דוחה.
    • אהדה
      • אין לי קבוצת כדורגל מועדפת באמת.
      • יש לי חוסר אהדה לאוהדי בית"ר ירושלים ואלה של מכבי תל אביב כארכיטיפ נתפש.
      • סימון הפרסונה לעצמה ולסביבתה שהיא מזדהה עם קבוצה אחרת.
      • רוצה להיתפש כדומה ושייכת אליה.
      • היה לי קשה- אולי בעייה שלי, להאמין לתנודות מצבי רוח בשל הצלחת/ כשל קבוצה אהודה: עד כדי כך היציבות הרגשית נידפת?
      • לצפייתי, בדיכוטומיית גילוי האהדה (לא האמפליטודה, ההזדהות והיפוכה):
        1. מצד אחד, האולטראס למיניהם, אוהדי היציע המזרחי, ג' ודומיהם,
        2. ובצד האחר, מזהה אלמנטים הזדהותיים ואנטי למצבים- נניח אהדה/ טינה לנבחרת.
      • לגבי, אירוע ספורט מסונתז, לא טעון בהשלכות לאומיות, אישיות.
      • נבחרת ישראל
        • שתנצח. רוצה מתונות. מכיר אותם. לא חזק, לא עמוק, לא מתאבד עליהם.
        • מתפלא על מי ששונא אותם.
          • מבחינתי דומים יותר באנטיתז(יות)ם ליושבי יציעי המזרח מאשר לי, לאוהדים פנאטים המזדהים עם עמיתיהם האוהדים מאשר לאוהדי ספורט.
        • לא חושב שחי קורזיץ או אלכס שטילוב חייבים לי משהו.
        • אבל גם אני לא להם- לא חושב שאני צריך לממן וועדים אולימפיים או משלחות אולימפיות או פאראלימפיות על רקע לאומי- ארכאי, פאסה, מיותר, אפילו היות המפעל במה נפלאה לתענוגות ודרמות בעת המשחקים, כאולימפיאדת לונדון המוצלחת.
      • למה אנחנו טולרנטיים למעבר של שחקן, מאמן, מקבוצה אחת ליריבתה?
        • אם שחקן לא נאמן לקבוצתו שהאוהד יהיה נאמן לה?
        • כך זה צריך להיות. הם אמורים כמו כל אחד אחר למקסם את כשרונותיהם וההזדמנויות.
        • יש אוהדים שכועסים על מעבר שחקן. אין לי טיפת הערכה אליהם.
    • מכבי תל אביב, מכביזם כתופעה
      • מעורר את סלידתי.
      • אופייני לאנשים מסויימים- חתירה לתוצאה, מחיר לא חשוב, פשטנות, בתחומי חיים אחרים. משתקף בכדורגל.
      • לטעמי מכבי תל אביב בכדורסל מזיקה לכדורסל, לספורט המקומי. וכשהם משחקים בחוץ, מעדיף, במתינות שינצחו במתינות- מכיר אותם. ממש לא שונא. אחרת נהיה כמו האוהדים שאוהבים אותם, או האוהדים ששונאים אותם, ההשתכשכות בסוציולוגיה.
    • אינדיבידואלים שעשו לי את זה
      • ראובן עטר עשה לי את זה. גם טל בנין. ומלמיליאן.
      • מבין שמסי גאון. מחוץ לספקטרום.
        מתבאס ממנו על הרגולציה האנרגטית. על האישיות המחוקה.
      • רונלדו זו הקצנה של הנשאף בתוך הספקטרום.
        הוא נותן את מה שיש לו. מחוץ למגרש, שחצנותו? בקטנה. מוסיף צבע.
      • פרנץ בקנבאואר, אנדריאה פירלו, טיירי הנרי, וזינאדין זידן ריגשו אותי יותר. אפילו פויול.
      • ו-גם אלברטו חואנטורנה שהיה מתחיל מאחור וגומר ראשון.
      • יוסיין בולט פחות. הקצנה, חיוך, שיא, צחוקיאדה. יופי.
      • סקוטי פיפן ככדורסלן, והבאים בשל הישגיהם עוד יותר, אמירותיהם ואישיותם- מוחמד עלי, צ'ארלס בארקלי, ומג'יק הרטיטו אותי.
      • ג'ורדן הרבה פחות. מין רונלדו כזה. יכולות על. מעריך, פחות מרגש.
      • מג'יק שמבחינתי הוא המנהל האולטימטיבי- כשהיה קולע יותר מ- 20 נק' קבוצתו הפסידה- זה אומר שהאחרים- ביירון סקוט, ג'יימס וורת'י, איי סי גרין ועבדול ג'אבאר לא קלעו.
      • צ'ארלס ברקלי, I am not a role model בפרסומת הנפלאה של נייקי, מתייחס בטוויסט להזדהות הפרסונלית עם הספורטאים.
    • פרשנות
      • הפרשנים האוהדים- פיחס.
      • מי שמאיר לי בתחום הביצוע- יבורך.
      • מי שמאיר את עיני בידע כללי בתחום, כייף.
      • מי שעושה הקשרים לתחומים אחרים- נפלא בעיניי. 

49. אמונה

    הליך שבו התודעה מתייחסת לקיום רעיון ללא הוכחה אמפירית או רציונלית.

    מכניקה

    • תפישה, שלתודעה כוח המפעיל השפעה חיצונית, השפעה נתפשת אמפירית- שיכולה להיות מובחנת על ידי חושי אחר.
      • כלומר, מחשבה, רצון, קיווי, שנמצאים בין אוזני אחד משפיע על מציאות נתפשת גם בין אוזני אחר.
    • הסטארט-אפ הזה הצמיח אמונות, דתות אלוהיות, כמו גם נטולות אל.
      לכן,
      • כהריון, לאמונה, תצורות ועוצמות שונות,
      • וחוסר האמונה, אם קיימת, מוחלטת.
      • בשונה מהריון, שרק כחצי מהאוכלוסיה יכול לחוות,
        • וגם חצי זה, אם חווה, נמצא בו חלק מזערי מחייו,
      • רובה המכריע של האוכלוסיה, מכיל בתפישת עולמו מרכיבים אמונתיים, כולל מי שרואה עצמו כרציונליסט גם אם רואה, מצהיר על עצמו כחילוני אדוק.
        • מי שבמודע לא מאפשר לכלול ממד אמונתי בתפישתו את המציאות.
        • אחד הסממנים שמפרידים בין אמונה להעדרה, הוא כלילת מרכיב טקסי, בו יש ייחוס להסמלה ערך אמונתי, שחורג מרציונל.

50. כיבוד אמונה ליברלית

    מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.
    1. הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
       • האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
       • הרציונל- המעשה נעשה 'לשם שמיים' לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
    2. למאמין חשוב הכיבוד-
       • הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
       • והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
         • אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.
         אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.
         • תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
         • היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
           • מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
           • אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
    3. אישית-
    • אינני מאמין למאמין שמצהיר ש"איש באמונתו יחיה", זה אוקסימורון.
    • מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.

51. דת

    • אוסף ציוויים.
    • שגרת ציוויים המתווכת למאמינים באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.
    • תפקידה-
      1. ניפוק אמצעים מנטליים, הסברים, להבנת חיוויי מציאות נתפשת,
      2. גזירת התנהלויות תואמות,
      3. לטובת שימור סדר חברתי,
         כפי שנתפש על ידי מחוללי הדת והממסד המקיים אותה.
    • כך, על דת להכיל
      1. 'אמונה'הכלה של התכנות לא רציונלית- הכרה תודעתית משפיעה על יקום אונטולוגי,
      2. מימד 'ציווי', שאין לערער עליו, ועל מקור הסמכות,
      3. מימד 'הסמלה'- הסמלה הוא ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
      4. וכן 'ערך' קונקרטי לקידום של סוכני הדת, המתווכים בין המאמין לאידיאה.
    • וכן, דת לא מחוייבת להכיל אל,
      מהטעמים
      1. אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת.
         ניתן להתייחס ללאומנות כסוג של דת, נטולת אל.
      2. האם יש בסיס ליומרה להטיל על רוב המאמינים, אדוקים ככל שיהיו, את מהות האל?
         חוסר היכולת של מאמין להסביר את קיום ה'אל', לא משפיע על היות האל או לא, כמובן, ועם זאת מחזקת את התפישה של מרכיב האמונה והציוויים הנלווים- דת.
    • לעתים מכילים ל- ומדירים מ- 'דת' באופן שגוי:
      • יש מי שמודר מהדת, עצמאית או על ידי אחרים ומתוייג כ'חילוני' בשל העובדה שאינו ממלא חלק או את כל המצוות-
        • הוא עדיין יכול להיות דתי. בגרסה העצלה.
      • כדורגל, אהדה לקבוצה, זה לא 'דת', שכן אין מימד ציווי.
        • אין להחליף רצון חזק, או אפילו התמכרות בציווי מילולי.

52. מבטחינו באל

    עבדתי בחברת פורקס- עיסוק בתפר שבין השקעות להימורים חוקיים.
    במיקרו אנווירונמנט, ישראל מעצמת פורקס, התפעלתי מהתופעה הרווחת בין אנשי המכירות, של ריבוי הדתיים, מתנועת ההתחזקות כלפי פרקטיקת הדת במהלך העבודה, חבישת כיפות שחורות, התכנסות יומית לתפילה משותפת.
    
    ההסברים האפשריים לעובדת קיום פרקטיקת הדת בסיטואציה המסויימת, שחורגת מהמצופה לעובדים בחברות הטרוגניות דומה, ואופיינית לפעילות פורקס:
    
    • העיסוק בפורקס דומה ליהדות-
      • נשען על אקסיומה בלתי ניתנת להוכחה,
      • ויש עליו תלי תלים של הנחות מורכבות, התפלפלויות לעתים סותרות.
    • גיוס האל להצלחה נגד הסטטיסטיקה-
      • סיכוי להצלחה בשיחת המכירה הבאה הוא פחות מ- 1 ל- 30. כדי לגייס אנרגיה את האנרגיה והאופטימיות יש לפנות לכוח עליון חיצוני, שיעזור, פרילאנסר הזמין והנכון לקריאה,
      • ההבנה שהצלחה תלויה בגורמים בלתי תלויים בו, במזל, גורל, מפנה לאל.
    • אי-נוחות מול הסמכות המוסרית העליונה-
      • לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של מעשה שמשיק לחוסר הגינות. הם מתמודדים עם חוסר ההגינות המקומית על ידי ריצוי ישירה של הסמכות העליונה- האל.

53. גשר בין דתיים לחילונייים

    • השאיפה, לגשר והדברות בין חילוניים ודתיים תמוהה בעיניי. כלומר-
      • כחילוני אין לי צורך ב'גישור'.
      • מבחינתי, איש באמונתו, בסמליו ובמנהגיו יחיה.
      • אין לי עניין לצרף את המאמין להיעדר אמונתי.
      • למה למאמין יש עניין להדבר עם חסר האמונה?
      • יכול להיות שהמאמין רוצה לצרף את חסר האמונה לאמונתו, או לפחות לקבל תמיכה לתחזוק אמונתו?
      • מפני שכך מתחזק את אמונתו?
      אין לי עניין לעזור למאמין להתמודד עם חיזוק אמונתו בכך שאגלה גמישות, פתיחות להיעדר אמונתי.
    • מעלה את האפשרות שה''חילוניים' המשתתפים בגישור הם בעצם 'דתיים עצלים'-
      • פרט לתחזוק הפרקטי של מכלול המצוות הם מקיימים תודעתית את שאר דרישות הדת.

54. הסמלה

    • ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו הבסיסית, ו-
    • קשירתו להוויה אחרת.

55. נבואה

    "הנבואה ניתנה לנבונים,
    אני, כשוטה, לא אתנבא.
    having said that להערכתי, מה שיקרה הוא..."

56. דה-פרגמנטציה

    קורות חיים, כמבחני בגרות,
    כגורמים ממיינים מחד ומנבאים השתלבות פרודוקטיבית במקום הלימודים או העבודה
    זה סוג של מדיה הולכת ונמוגה.
    
    למה?
    
    ההסבר פחות חשוב, ולא בהכרח מתקף או מפריך את האמירה.
    
    אבל יותר מעניין- הארכיטפיות התמוססה.
    שכן ישנה
    • העצמת
      • נגישות למידע,
      • השחלוף הפיוז'ני
    • הפחתת ערך
      • הניסיון,
      • הכישורים,
      • ייחוד הדיסציפלינות מוגדרות,
    וכך ניבוי יכול ההתאמה פרסונה-פרופסיה-פוזציה מתמוססת.
    כך מתעצמת השפעת
    • המקריות
    • והיוזמה ככלי להתמודד איתה.

57. טקס

    פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה לצרכים תודעתיים.
    • כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול מימד הסמלה.
      • הסמלה- התמרת חפץ או פעולה לרעיון מופשט.
    • בטקסים עם מרכיב אמונתי, יש 'חסינות' תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי- 'מקודש'.
      כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
    • ממד ההסמלה מכיל מרכיב לא רציונלי,
      • תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
        במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
        הוא תהליך תודעתי.
        
        התהליך - לעתים, לא בהכרח - נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
        ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
    • לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
      • לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות 'טקס'
        שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה הפעולה איננה טקסית.
      • מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
      • ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה.
        - עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
    • לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
      • ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק:
        • התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
        • התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.

58. טקס- וויקיפדיה

    טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.
    
    טקס נבדל מפעולה אחרת שאיננה טקס בכך שבטקס נעשית פעולה שתכליתה הוא סימול- הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין לפעולות אלה תכלית מעשית משל עצמם.
    
    בשל ערטילאיות (אבסטרקטיות) הרעיון, הצורך בתודעה אנושית לקיומו, טקסים הם מביטויי תרבות.
    
    ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
    אירוע טקסי כולל שלושה מרכיבים:
    1. פעולה מסמלת,
    2. ביצוע על ידי אדם,
    3. רוטינה- לא כתנאי אלא כמאפיין.
    
    
    1. פעולה מסמלת
       אחת או כמה פעולות, המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס.
       הרעיון שאליו הטקס מכוון הוא רעיון נעלה, שמקיימי הטקס מבטאים את ייחוס העל שמייחסים לו- קדושה, ומבקשים באמצעות הטקס להחצין את הסכמתם עם קיומו. על לפחות אלמנט אחד בטקס, בדרך כלל האלמנט המרכזי, להיות מרכיב אבסטרקטי המסמל מהות. הסמלה היא ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
       דמות אדם עומד המוארת באדום על עמוד בצומת, מסמלת סכנה בחציית כביש ומנחה עמידה, בעוד שירוקה פוסעת מבטאת הנחיה למעבר, וזאת בשל סימולי עצירה המופעלים סימולטנית על תנועה מוטורית מסכנת. ככאלה, אלה סימולים נטולי טקסיות. אריג מעוטר בצבעים מסוימים מתנפנף על תורן מסמל סמכות שלטונית על טריטוריה מסוימת. ככזה, תכלית יישומו של האובייקט המסמל איננה פרקטית או תועלתנית במהותו הראשונית, אלא בייחוס התודעתי אליו. [- אם תכלית פעולת הסרת עורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה הייתה נעשית ללא תפילות המתווכות את הפעולה לרעיונות טקסיים מקודשים. כך, בהיעדר הגורם המסמל, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם אידאה-על, במקרה זה ברית הנימול עם מי שעבר פעולה דומה, ואלה עם רעיון הבורא המסויים, הפעולה איננה בבחינת טקס, אלא, ניתוח מטעמי בריאות או אסתטיקה],
    2. ביצוע הפעולות
       המסמלות ייעשה על ידי אדם (אחד לפחות).
       בהיעדר אדם מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמלת' שמחייבת תיווך תודעה אנושית איננו. במקרה כזה הפעולה לא תהיה טקסית. (- הדלקת נר נשמה, גם אם הוא חשמלי היא פעולה טקסית, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימול ההקשר לנשמת הנפטר.)
       אם ישנם צופים בטקס יהיו חשובים כנוטלים בו חלק אם יש להם התייחסות תודעתית לסימול.
    3. רוטינה
       תתקיים בביצוע טקס במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים.
       הרוטינה הטקסית מופעלת על מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (- טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – רוטינה, אופיינית לקהילות בעלות מכנה טקסי משותף). בשל דומיננטיות מרכיב הרפטטיביות של טקס, יש הנוטים לייחס לפעילויות חזרתיות טקסיות. פעילות אלה, אם תהיינה מבוצעות על ידי אדם, אך ללא ממד הסמלה לא תהיינה בחזקת טקס.
    
    המרת רעיון גשמי לסמל ה נעשית על ידי פעולות שתכליתן הטקסית היא חיזוק הקשר בין הפרטים המשתתפים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה.
    
    תכלית חשובה, נוספת, לקיום הטקס היא העצמת יוזמי, עורכי, מושאי, משתתפי הטקס, כולם או חלקם בתפישת המשתתפים, שיכולים לקחת חלק פעיל בטקס או להיות צופים.
    לעורכי ומשתתפי הטקס יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, במטרה להעמיק את השפעת קיום הטקס בתודעת משתתפיו, וזאת כדי להחליף את המהות המעשית הנעדרת.
    
    
    טקס חגיגת יום העצמאות, חתונה והלוויה, הם ביטויים סמליים לפעולות של הקמת מדינה במועד מסוים, החלטה של זוג על חיים משותפים או מוות של אישיות. טקסי יום עצמאות וחתונה אמורים לשמח, וככאלה נעזרים במוזיקה זיקוקים או אלכוהול וכדומה, שמקומם ייפקד בטקס כלווייה שתכליתו להעצים תחושת עצבות. טקסים הנחשבים כמוצלחים הם אלה שמהווים השראה להחצנת ביטויי רגש.
    לעתים קרובות טקסים כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהטקסים חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההתניה של משתתפי הטקס למצב תודעתי שיוזמי הטקס התכוונו אליו. עם זאת, בניואנסים של טקסים יש שינוי, בכוונה להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.
    
    תכלית הטקס היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לטקס, מתוך כך למנהיגיה או ליוזמי הטקס וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס.
    
    דתות וארגונים חברתיים כמדינות ותנועות עממיות עושים שימוש נרחב בטקסים לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.
    
    טקסים מקושרים לפרקטיקה של דת, שהיא מקרה פרטי של אמונה, שהיא מקרה פרטי של מחשבה המכילה אלמנטים לא רציונליים המשפיעים על התודעה. ככזה, טקס מקבל משמעות מסויימת ממקיימיו, מאלה שלא הטקס סופח משמעויות אחרות אחרות בהתייחסותם לקיומו, לדרכי ניהולו, ולעתים אף להתנגדות לעצם היותו בשל הערכים שהוא מקדם או שולל. התגובות שטקס עשוי לעורר משמעותיות למקיימי הטקסים, אם מעודדות, מאיזה טעמים, אם שוללות אותן ערכית או מונעות אותן מעשית.

59. אחיזה

    בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
    לא בוראים מציאות.
    יצירת מציאות באמצעות מלים, גם עם מבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.

60. מציאות תפישתית

    • מה שנתפש בתודעה כגירוי באמצעות חוש אחד או יותר,
      מעובד עצמאית,
      ויכול להתפש באופן
      דומה על ידי לפחות תודעה נוספת אחרת.

61. הומור

    היכולת לבחון, להגיב וליהנות מתפישת מצב ביותר מ-
    • זווית הסתכלות צפויה אחת מתבקשת,
    • ממד, רובד, נדבך צפוי אחד,
    • מגָון מונוכרומטי חד ערכי.
    
    הקישור המקובל בין הומור לבין תגובה פיזיולוגית של פיסוק שפתיים לחיוך, או של הסרעפת לצחוק, הם ביטוי, הפגנה, מקומיים להנאה או שמחה. לעתים, אך ממש לא בהכרח כתגובה להומור.
    
    בין אינדיבידואלים יש שוני בין סוגי הומור. טריוויאלי.
    המעניין שתרבויות, מכני תוכן משותפים מאבחנים דפוסי 'הומור' שונים האופיינים לתתי קהילות.
    
    להומור, כדיבור, לבוש, מחוות גופניות, ארוחה משותפת עם שני מימדים:
    1. פנימי- הנאה מהליך מחשבתי, פיזיולוגי
    2. חיצוני- ביטוי תקשורתי, פעולה סוציולוגית, בין אינדיבידואל יוצר הומור לאחר, שבוחר להתייחס בצורה כזו או אחרת לגירוי.
    אנשים בעלי הומור, רמת המיומנות שלהם גבוהה יותר באיתורי שוני בתפישת מצב.
    
    המיונמות המאובחנת היא המשפיעה לכך שלאנשים יש 'טביעת אצבע' של הומור מאפיין. או היעדרו.

62. סיכויים

    ברבע המאה האחרון,
    עידן ה- 0/1,
    הריאליטי מחד, סטיב ג'ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר,
    נראה שסיכויי הפרט לתת ת'מכה גדלו.
    
    אז זהו, שלא באמת:
    הנגישות גדלה- של הכל לכולם,
    הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד,
    כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית,
    מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.

63. תפישה פוזיציונית

    בכמה מהמקרים, כשאנחנו פותחים ב אני חושב,
    בעצם אנחנו מדברים מתוך הפוזיציה, האינטרס, הפרדיגמה, הרצון, שהכתיבו דעה?
64. איך אמרה אמי על...-
    'חוב חדש מחכים שיתיישן,
    וחוב שהתיישן הרי לא צריך להחזיר.'
65. אב שכול ביכה את התאבדות בנו.
    מדכא.
    דבר על אחריות הורית לחיי הילדים.
    
    לי נראה, שאחריות כוללת על חיי אינדיבידואל אחר- רחבה מדיי,
    אך ההשפעה ההורית, ומכאן האחריות, על תשתיות אושר ילדיהם מכרעת.

66. איכות- קרבה לכוונה

    מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
    • כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
    • ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
    • כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
    • כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
    • כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
    • בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
    • כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
    • כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,
    האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ'וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל.
    האיכות, בתצורתה המסורתית פסה, פאסה, היא חלק מהישנות של אתמול,
    ואין אליה געגוע.
    
    מהו האיכותי החדש? הקרבה לכוונה.
    בהקשר האינדיבידואלי- לכוונת הבוחן.
    
    התחליף- נגישות
    • אין צורך להיות במרחק שמע כדי לתקשר עם אחר,
    • ואף לא במרחק מטרים מחור קיר שמזרים אנרגיה או תוכן.
    • כדי לתאר גרפית מציאות לא צריך לצייר, אפשר לצלם, התוצאה תיראה ותשלח מיידית.
    • כשהתשומות והמיומנויות הנצרכות יורדות ככל שהתוצר מהיר ונאמן למקור.
    • מעבד התמלילים חוסך עמל כתיבה וסרבול הדיוק בהקלדה,
    • הגיליון האלקטרוני מקל את מאמץ ודיוק החישוב ונזק הטעות,
    • תוכנות העיבוד הגרפי, עריכת הוידאו והמוזיקה מייתרות עיסוק בחומר, את הסטודיו וההתמחויות הנישתיות,
      הן אמנם מחייבות סף כניסה של שליטה בווריאציות על ממשק אוניברסלי, כשעולם שלם נכון לענות בכל עת על 'איך' טכני,
    • שמאפשר לצמצמם את החוליות בשרשרת הייצור, להוזילן ולהתמקד בתוכן, ב'מה'.

67. רשתות חברתיות

    ההצלחה של הרשתות החברתיות בעשור הראשון וחצי של האלף השלישי היא אחת ההצלחות הכי אם לא ה מאובחנות בתקופה זו, כשבראשן אחת, המאפילה על הצלחתן המטאורית של האחרות.
    
    הצלחה פנומנלית זו נשענת על:
    שאיפת אנשים, במיוחד בתקופה זו, לשלוט ולעצב תדמית נתפשת בכלל, בדגש על המדיה הממוסכת.
    
    
    יתר השימושים הרבים של התועלות והצרכים המסופקים, נתלים על שאיפה בסיסית זו.
    
    בשל רצון זה, נוצר היפוך מצבי, שבו רוב החברים ברשתות החברתיות אינם הלקוחות, שכן אינם משלמים.
    
    החברים ברשתות הם המוצר, שכן אלה המשלמים עושים שימוש בידע הצבור עליהם.

68. עוצמה תרבותית*
    

    1. באיזו מידה התרבות הנבחנת מפעפעת ומטמיעה מערכיה לתרבויות משיקות,
    2. מה גודל הגרעין הקשה המרכיב אותה וכמה הוא שמרן. כלומר כמה מבקש לשמר את מאפייניו או פתוח להשפעות משיקות.

    ---

    *
    המושג עליונות תרבותית נגוע.

69. דחיינות

    דובר בה רבות;
    
    • היפוכה יכול לנבוע הן מיעילות- טריוויאלי,
    • אך גם מעצלות- הסרת שיטתית של חסמים לסתלבט,
    • וגם מאיפיון אישיותי שלא סובל לכלוכים תודעתיים מעיקים.

70. חינוך

    הנחלת ערכים.

71. היררכיה השפעתית

    בין שלושת הדמויות- גייטס, ג'ובס, צוקרברג,
    רואה את היררכיה של מי השפיעה על האנושות כפי שנראית ב- 2007-2013.
    1. ביל גייטס
    2. סטיב ג'ובס
    3. מרק צוקרברג
    בהתעלם הן מהאסוציאציות שכל דמות מעוררת, והן מהחיבה/ העדרה למוצריה,

    ביל גייטס - הנחלת שימוש ובהנחת תשתיות להמון

    תרומתו האישית של גייטס ל
    1. הטמעת המחשב ויישומיו לאוסף האינדיבידואלים- למאסות ההמונים,
    2. הנגשה גורפת של פלטפורמות מחשוביות
       • כתשתיות פיתוחיות ליישומים
    3. הנגשה גורפת של יישומים פופולריים, עסקיים ואישיים, עם דומיננטיות העדפתית כזו, שפתרונות אלטרנטיסיים,  לעיתים יעילים יותר- נעלמו,
    4. הוא סוכן השינוי הדומיננטי במהלך האבולוציה של
       1. לפני 1980
          מחשב מרכזי מריץ יישום ואוצר את המידע למפעיל מרוחק על טרמינל
       2. עד לאחרונה
          למחשב אישי שמכיל את היישומים ואת המידע בשליטת מפעיל לא מיומן
       3. וכעת
          עידן שקיעת מיקרוסופט, לתיקון המעונן- הפרדהמ בין המשתמש לבין היישום והמידע. 

    סטיב ג'ובס - יישום, ייצוג והסמלות

    נראה לי שתרומתו של ג'ובס רומנטית אך גם מינורית יותר משל גייטס.
    היא מקרה פרטי בתהליך גדול יותר שגייטס היה דומיננט בו-
    • ייצוג והסמלה
      ייצר את הסביבה הגרפית, השפה, הממשק שבין המתמש ליישום, וזאת באמצעים סמלים המייצגים רעיונות.
    • אופנסיבה גיור המשתמשים הפריפריאליים לעולם הטכנולוגיה
      כך, באמצעות שפה אינטואיטיבית הנמיך את סף הכניסה לאוכלוסיות שיש להן קושי ורתיעה לשימוש בטכנולוגיה.
    • בשל ההצלחה של ההסמלות, הייתה זליגה של הקונספטים ויישומם לתחומים משיקים ולריבוי משתמשים.

    מארק צוקרברג- מענה יעיל יותר להסמלה אישית קיימת

    תרומתו של צוקרברג היא השולית והמטעה משל האחרים, שכן היא זמנית, לא פורצת דרך,  צוקרברג לא משנה התפתחות.
    
    תרומתו יישומית במובן -
    1. רשתות חברתיות הן אמנם קונספט צעיר,
       פייסבוק, היא כעת המצליחה ברשתות החברתיות,
       אך הקונספט היה לפניה.
    2. צוקרברג יצר (עוד) מענה יעיל ונגיש יותר לצימאון של צריכת קפה, כלומר של ייצוג לדרישה אנושית להציג ייצוג אישי, נשלט מול ייקום וירטואלי.
    לארי פייג' וסרגיי ברין נוכחים באותו אופן השפעה, בריבוי מוצרים, בחתירה לפריצות דרך וביתר דומיננטיות ממנו.
    
    מבחינתי, הנטייה לייחס לצוקרברג את השפעת היתר נובעת ממוחשיות השימוש ברשת החברתית של ריבוי משתמשים.

72. חינוך, מכניזם

    • לא ברורה תפוקת הסיבה-תוצאה,
    • אין באמת שליטה על תפוקות,
    • לבטח לא על תוצרים.
    • יש העברת מסרים,
    • במגוון אמצעים,
      • שעיקרם מלל מייצג תוכן,
      • והשאר מעש מייצג,
    • שנקלטים ברמה זו או אחרת,
    • ומוטמעים עד לרמה מסויימת
    • על מצע אישיות בסיסית,
    • והתפתחות מקדמית
    • ומקבילה
    • על ידי סוכנים, דמויות משמעותיות.

73. אחריות הורית, חינוכית

    • כשילדים מתנהלים על פי חזון הוריהם, ההורים מתנאים בחינוך מצוין.
    • כשלא- זו דומיננטיות הגנטיקה והפיזולוגיה האורגנית המשבשת.

74. שמירה

    אני אשמר ממתחריי, ולא בטוח שאצליח מאופטימיות שותפיי.

75. עבודה

    אוסף פעולות לקידום מטלה.

76. קושי

    כמה קרוב ל- לא יכול יותר.
    
    
    כלי הגדרתי לטיפול במאמץ.
    
    ייתכן שאינהרנטית מכיל את הויתור,
    אך אפשרי שגם מרחיק אותו.
    בכל מקרה נוגע, רציונלית, בתזמונו,
    בשונה מהעדר טיפול והמתנה לפקיעה אוטונומית.
    
    בה במידה שם על המאמץ בקרת רצון רציונלי.
    מניעת מצב 'לא זוכר למה' בסיטואציה.
    
    בין היתר, מוצא בגישה סטייטמנט אישיותי שמסייע להתרחקות ממצב של קושי,
    אם מלווה לבחינה הערכה של קושי ובחינת מימוש צרכים וקידום רצונות מצרפיים על ההקשרים הנלווים אליהם.

77. וקטוריזציה

    לתמיהת חבר מז'אנר מאוד מאובחן,
    איך זה ששורד עם אשתו, ששייכת לסוגה מאוד מאובחנת אחרת, מציע:
    לעת עתה, דומיננטיות וקטור הבניה המולקולרית של אשתך גדולה
    מוקטור הפירוק הגלובלי שלך.

78. מצוינות

    בחתירה לקבלת תוצאות מקוות:
    התמקדות במימוש ערך מסוים
    תוך מתן ערך חיובי להתעלמות מערכים המפירים את ההתמקדות.

79. זוית הסתכלות

    שלושה עיוורים התדיינו על מהותו של פיל:
    • אצ'ו, שהחליק על חט היונק קבע, שפיל הוא דק, קר, קשה, וחלק.
    • פצ'ו, שמישש את הרגל טען בלהט, שפיל הוא רחב, פושר, יבש ומחוספס.
      
    • סימצ'ו עמד על שלו שפיל זה רך, לח, שעיר וחמים, שכן, ליטף לו ת'ביצה. אחרים.

80. אהבה, רוטינה, עשייה וטקסים

    יום אחד שאל החכם יעיש אלפסי את אשתו צ'ארנע-רבקע,
    או שמא היה זה רב' הרשל'ה בער את אשתו אלגרה-פורטנה,
    לא זוכר, זה היה מזמן,
    בדיוק שהיא הכינה את החריימה או הגפילטע.
    "אמרי נא, רעייתי, האם את אוהבת אותי?"
    היא, לסתה חשבה להנתק והסתפקה בלהישמט, תמהה-
    מה זו הדיבורציה הזו? מ"ג שנים הם ביחד מה קפץ עליו?
    "ובכיין אישי", ענתה לו, "ארבעים ומשהו חורפים אני מבשלת לך, מנקה לך, מכבסת,
    תשעה ילדים, בלי עין הרע הבאתי לך. אם זו לא אהבה, מה זו אהבה?"
    
    ובכמה מהקשרים יש עשייה, רוטינה וטקס,
    ובכמה גם יחסים?
81. באזכור הטראומה המאזכר מנסה לספוח
    1. אמפטיה, על הקושי שחווה, ו-
    2. רציונל והסכמה לפעול באופן שיפצה אותו בגינה.
82. בקפה, אחת מיושבנותיו משתעשעת עם בתה הפעוטה בכאילו שש-בש.
    הבת מעיפה את הקוביה בחוסר מיומנות ודעת.
    "בואי נחפש את הקוביה, כדי שסימצ'ו (בעל הבית), לא יכעס."
    
    לא כדאי לחנך את הילדה שהסיבה לעשות משהו או לא,
    הוא קידום העצמי ולא דמוניזצית האחר?

83. הדדיות

    אם רואה מישהו ומשים עצמי כלא,
    יש להניח שגם הוא התעלם.
    
    רוצה לדעת כמה האחר רוצה לראות אותך?
    יש להניח שבאותה מידה שאתה רוצה לראות אותו.
    
    יש לך תחושה, שיש מי שרוצים לראות אותך יותר? אז
    

    1. זו בדרך כלל התחושה, שרוצים לראות אותך יותר מאשר אתה רוצה לראות אחרים,
    2. נראה לי, שלנשים יש יותר את התחושה שרוצים לראות אותן יותר,
    3. (אני) מניח, שבממוצע, על ציר זמן, במספרים הגדולים- אוהבים אותך, מתעניינים בך, במידה דומה לזו שאתה אוהב את האחר.

84. סליחה

    זה הכרת הפוגע בהורדת רמת החיים של האחר.
    
    להכרה זו, יש תכלית-
    מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו.
    
    ככזו-
    הסלחנות היא תכונה אלוהית.
    
    באנושית, זו מידה של
    • שכחה, או
    • טיפשות
    המתעלמת ממאורעות רלוונטיים מוקדמים.

85. גיוס השכינה

    קאדי, כומר ורב מחליפים התרשמויות מקצועיות איך להתנהל עם כספי צדקה.
    • הקאדי: אני אוסף את המטבעות, מעיף הכי גבוה לשמיים. כשנוחתות, את מה שנוצץ מעביר לצדקה ואת המלוכלך- אליי.
    • הכומר: אני משרטט על הרצפה קו. זורק לשמיים בכל כוחי. מה שמצד ימין לקו אני מקצה לצדקה, היתר- אליי.
    • הרב: אני סומך על אלוהים. אני מעיף אליו, בכוונה מלאה. מה ששומר לעצמו- שלו. היתר- אליי.

86. כריזמה

    יכולת פרסונלית לגייס רגשית אחרים, להגיב מעבר לאופן שההגיון והסבירות היו מקצים ללא הכריזמה.

87. תקשורת רגשית

    כפן נוסף של התנהגות אנושית מתאפיינת גם במידת היציאה מהמכניסטיות המילולית המתקשרת ומידת הכניסה לעולם הרגשי של בן- השיח.
    1. לקיצון אחד ניתוק, חוסר אינטליגנציה רגשית,
       • חוסר חברותיות,
       • אוטיסיטיות,
       • סוציופטיות,
    2. ולקיצון אחר, מניפולציה רגשית שגורמת לאחר לתגובה שהמלל לא היה מספיק לה.
       • אמינות,
       • מניפולטיביות, חלקלקות,
       • אנשי מכירות,
       • פוליטיקאים.

88. השוואת מידע

    אחד ממאפייני השונות האישיותית בתקשורת, מיני רבים, הוא המידה בה המאזין משווה את המידע החדש לאצור הקודם,
    1. מי שעושה זאת ברמה תפישת הרעיון,
    2. ומי ברזולוציה מולקולרית.

89. חרדה

    עשיית/ מניעת מה שהעושה/ הנמנע או המעריך ייחווה, שמחוץ לסיטואציה החרדתית היה פועל אחרת.
    • תיעול אהבה עצמית באופן שגוי.
    • בסוציו-אקונומיה של מי שיקרא את הנכתב כאן, יש סיכוי שהוטמע בו, שהחצנת ביטויי חרדה וורבליים, הם חיווים ראויים לאהבה. בעיקר כלפי ילדים. האישיים.

90. ביצועיזם וחמלה

    תכונות שעל פי רוב נמצאות בצדי מרחב נוגדים,
    ויחד חולקות היעדר זיכרון.

91. נאמנות

    אח, איזה יופי של ערך.
    האם הנאמן מתחזק רעיון או ערך נאצל,
    או, שדבק בהתנייה מקדמית ולא זוכר למה, ומבקש לספוח ערך על שמרנותו?

92. פואטיחס

    "לתחת שלה יש אטיטיוד של כוס."
    
    ידידי הנערץ.

93. הצעה לאבחנת תצורות מחשבה

    בתצורת המכניקה המחשבתית, ישנה אבחנה ראשונית, ברורה, גולמית, דיכוטומית, בין מאפיינים:

    חתירה מעשית קונקרטית	חקירה ערטילאית תיאורטית
    מיישמת	חוקרת
    מצמצמת	מרחיבה
    מעש	חזון
    מציאות	חלום
    מפשטת (מלשון 'פשטות')	מפשיטה (מלשון 'הפשטה')
    בניית סדר בסיסי	ניפוץ סדר קיים לטובת סדר מורכב נשאף
    מיידית	ארוכת טווח
    תכלית	תהליך
    מחויבות לתוצאה, רצויה מראש	מחויבות לרעיון, 'אמת' או 'יושר' בהיבטם האינטלקטואלי
    שימור סדר קיים	חיפוש סדר חדש
    שמרנות	רדיקליות
    אינדיבידואלים כמולקולות החוברות על בסיס זמני למשימה משותפת	אינדיבדואלים כחרוזים על חוט אידיאולוגי משותף
    נאמנות למבנה מוצק כמדינה מאובחן כלאום	נאמנות למבנה אמורפי כחברה או שותפי רעיון
    פותרנות מונעת	תהליכיות נמנעת
    חיפוש ה'נכון', היעיל	חיפוש ה'צודק', האסתטי
    טולרנטיות לריבוי פרדיגמות	מינימליזציה פרדיגמטית
    ווריאציות מערכות אמונה כדרך חיים	הדרת תפישות אמונה מפני רציונל
    אינסטרומנטליזציה של תפישות מסמילות	רתיעה מייצוגי מציאות

    שמתבטאים באבחנה בין

    דמויות מרכזיות מקדמות את הדומים להן במאפייני הסוציו-אקונומיה	דמויות מרכזיות מקדמות את השונים מהן סוציו-אקונומית
    חיזוק הרוב על חשבון החלשת מיעוט	החלשת רוב לטובת תמיכה במיעוט
    כמיהה למבנה מדינה הדוק וחזק	הסתפקות במדינה מוגבלת בכוחה
    חתירה לעושר	חתירה לאינטלקט
    תמיכה פוליטית ב'רפובליקניות'	תמיכה פוליטית ב'דמוקרטיות'
    ימין	שמאל
    ריאליות	הומניות
    אנשי מכירות מתמטיקה, פיזיקה, מכניקה, כירורגיה, רפואת שיניים מפיקים	פילוסופיה אמנות, פסיכולוגיה (פסיכו תרפיה פחות), סוציולוגיה, תקשורת, מורים
    מצביאים	מדינאים

    חיווי

    ברוב המקרים, האבחנה נעשית על פי החיווי האדם על עצמו. תיוגו העצמי מבצע את השיוך.
    אז זהו, שלעתים תיוג עצמי לא תאם את אבחנתי.
    בבחינת פרסונות אחרות, ישנה נטייה לתייג אותן על פי:
    • התייחסותן שלהן לנטייתן,
    • הצהרה, נקיטת עמדה, הצבעה פוליטית- פעולה של פרסונה הנתפשת כמייצגת צד באבחנה,
    • החצנת אהדה לתפישה מאובחנת, או של מימד אישיותי.
    • הכרת הסוציולוגיה העוטפת את הפרסונה, ושיוכה למערכת תפישות.
    המקרים המרתקים הם אלה שנראים לא תואמים התנהלות פרסונה-תיוג, למשל, כאלה הגורסים שיש לנהוג באוכלוסיות פלשתנאיות ביד קשה, ולחתור לתהליך שלום, כפי שיש עולים מחבר העמים המעידים שכך גורסים.
    
    ישנן דמויות פוליטיות עם סתירה (שאני מוצא) בין מאפייני אישיותן (הנתפשת) לאכסניה הפוליטית אליה התנקזו:

    מכניקה ימנית, התאכסנו לשמאלם	מכניקה שמאלית, התאכסנו לימינם
    יצחק רבין, אריק שרון, ציפי לבני, טומי לפיד	שמעון פרס, אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן מרידור

    שיטת ממשל מרובה מפלגות מאפשרת, אולי מאיצה ואף מאלצת, התנועה.
    אישיות עם מאפיינים אישיותיים תהגר לצד שונה ממאפייניה בשל:
    • חתירה לנורמטיביות סוציולוגית המקיפה אותה,
    • יישום תפישת קידום אינטרס.
    כשפעולה או מחשבה מניבים התנהגות, שלכאורה, נתפשת כלא תואמת הצהרתית את הפרסונה, מצפה (יותר) שאישיות ימנית תתנהג כשמאל מאשר להיפך.
    להבחנתי*, הזליגה האבחנתית מאפיינת יותר ימניים שמזוהים כשמאל. יישום, ביצוע רעיונות שמאליים יכול להיעשות על ידי מאפיינים אישיותיים ימניים מובהקים, שנקלעו לסוציולוגיה או יישום תועלתי במסגרת שמאלית.
    
    אבסורד ככל שייתפש, מנהיגים שמאלנים מיישמים אידיאולוגיות שמאל בעזרת מאפיינים ימניים דומיננטיים מגוייסים.
    
    סטאלין כדוגמא קיצונית, יישם רעיונות שמקושרים לטור השמאלי של הטבלה. אישיותו המשתקפת ממעשיו, היא הקצנה של הטור הימני.
    
    צעדי נדידה מצד אחד לאחר, הם יחסית נדירים.
    החיוויים של מי שמחווה שנע מצד אחד לצד שני, מעטים.
    המעברים משקפים יכולת (נדירה) של בחינת מצב ושינוי, ולכן אפשרי, צפויים, מעברים חוזרים.
    
    מכיוון שאישיות, לדעתי, לא באמת עוברת מטא-מורפוזה, במקרה של חיווי שינוי, מצפה לאימוץ מרכיב יחיד מהטור הנוגד. במקרה של חיווי על שינוי, השינוי יהיה של מרכיב אחד.
    שאר המאפיינים יישארו יציבים (גם אם תהיה עדות הפרסונה על שינוי מקיף.)
    
    

    הערות

    באבחנות, הנכתב מתכוון לנטרל ערכיות ועדיפות.
    

    ---

    *
    ייתכן שיש לי תפישה כזו ומגבה אותה בתצפיות שתואמות אותה. :)

94. חוסר צניעות

    לעתים הערכה עצמית מופחתת היא לא הצטנעות,
    אלא,
    סימון הצנוע שהוא יודע משהו על חסר ביכולותיו.

95. פרקטיקה

    קרובתי ומכר היגרו למוצרי Apple.
    מאד נהנים.
    1. האחת, עורכת דין, מופיעה לפני שופט, מתפעלת מהשגתה יתרון בתשומת לב בשל מהירות המחשב.
    2. האחר, בחוסר שפע כלכלי, נכנע לנימוק הפרקטי, שמכיוון שזו מערכת סגורה הסיכוי לתקלות נמוך ובעצם חוסך.

96. דרמה

    • צלם אחד אמר לי פעם, ש'שחקנים הם אנשים שהוריהם לא אהבו אותם';
      היו צריכים לייצר דרמות כדי לספוח תשומת לב.
    • מה זו הנטייה הזו של מי שרואים בהפשלת שחלות בפומבי וצביטתן בכאב אמנות נעלה?

97. סיכויים-סיכונים

    • ראיתי כאלה שבמצב של סיכוי, הגדילו סיכון כדי להגדיל רווח,
    • וכאלה שהאמינו שלהגדלת סיכון יש תגמול כשלעצמו;
      • אלה, הלכו רחוק מדיי וחשבו שבעצם נטילת הסיכון גלום רווח.

98. גם גסטרונומיה, היא עניין של גיאוגרפיה?

    קבלתי מאכל משחתי במרקם בלתי מזוהה מחוספס.
    יכול להיות שלא זיהיתי בגלל,
    החושך/ הטעם/ המסעדה הארגנטינאית/ בעיר קולומביאנית
    שזה חומוס?

99. התאמות לצרכים טכנולוגיים

    לצורך הכלכלי חיים משלו:
    הטלפונים הציבוריים נעלמו- אין הצדקה כלכלית.
    נראה שצרכי התקשורת שהביאו להצבתם פחתו.
    אך לא נעלמו.
    בקרטחנה חזיתי במגש עץ אליו קשורים, בשרוך,
    טלפונים סלולריים, לסיפוק ההיצע והביקוש.
    
    במלאווי ראיתי מי שמסתובב עם מצבר ובעבור כ- 60 סנט טוען את בעלי הסלולר שאין להם נגישות לחשמל. והם רבים.

100. זיהום תרבותי

     • ישנן סדרות טלוויזיה, אמריקאיות בעיקר, שמזהמות את השפה.
     • אלה שנחשבות כמופת, עושות זאת אף יותר שכן הנזק שהן עושות לתקשורת בתמלול וחיווי, בתרגול והטמעה של חיוויים נטולי כל אותנטיות, הן מבצעות תחת מעטה ההכשר האיכותי.

101. גרפיקה אנושית מרצדת

     על בית הקפה שלי להיות גרפיקה אנושית מרצדת בסביבה סמי אנונימית, שבה שמייח להכיר את הדמויות וממש לא דחוף לי לקיים איתן תקשורת.

תהיות נוספות

001-100

101-200

201-300

301-400

401-500

501-600

601-700

701-800