- מהשבועות העמוסים ביותר.
בטח לאחר הסתלבט ששכשכתי בו קודם. - ראיתי שדה תעופה בינלאומי קטנקטן יפהפה בלילונגווה, מלאווי.
- ממש לפני תורי בביקורת הדרכונים, שלפוני מהתור כדי שאועבר ל-vip שופוני.
פרוצדורת ה-vip היתה ארוכה יותר.
גם לא נתנה לי שום תחושת ערך עודפת.
גם לא קבלתי תחושת ערך או הנאה.
לא חבל על $12? - אוטו-פורטרט:
- מחלק כספי זכייה בלוטו. כאורח. בטלויזיה. פריים טיים.
- אם זה לא היה מרתק, מרטיט, קורע, זה היה איום וזוועה.
- מתנחם שמעורר בת שחוק באלגותי הענגליתית.
- במסגרת הסדנאות, אולי המעבדות, שעובר לא אכלתי שבועות גבינות. גם לא פירות. וממתקים.
כמו בסרט על ההוא שאכל חודש מקדונלד.
מילא הייתי מרזה מזה. - מנפלאות האסתטיקה הסוציו-גיאוגרפית;
- כשנחתתי במלאווי פסקתי שהנשים לא יפות
- על פי הטעם המערבי.
- ואני הרי מבין.
- מי מינה אותי לנציג הטעם המערבי?
- האמריקאים כמכתיבי התרבות במאה ה- 20, שווקו את מראה היופי השחור כפי שמתבטא במראה אנשי מערב אפריקה שהם אבות השחורים שהגיעו לארה"ב.
- באתיופיה, יפהפיים- כהי עור עם תווי פנים אירופאיים.
- בסודן, קניה ודרומה הם במראה מאובחן שלא זכה ליחסי ציבור במערב:
- פנים אחרות, כולל בטן ותחת. כלומר וואחד בדן וא-שטיקאלע דחד.
- והשיער הוא כמובן אישיו.
- ואחרי יומיים- frrret frrret, נעשית אקומודוצית טעמים נרכשת, ומבחין ביפהפיות.
- כשנחתתי במלאווי פסקתי שהנשים לא יפות
- בצפון מזרח אפריקה האנשים לבנים.
- ככל שמדרימים- משחירים.
- שחורים לא סובלים מסרטן העור.
- זקנה
- שנים שאני מחפש בה יתרונות.
- לא מוצא הרבה, שלא לומר כלל.
- יכול להיות שצריך משקפיים?
- יכולותיי שלי בנסיגה רבתית.
- כעת הבנתי, שהיכולת (שלי לפחות) להדחק, לתחוב עצמי, למצבים הזויים ומופרכים, הולכת ומשתפרת.
- מקווה שגרף שיא היכולת יתנהג כשן משור.
- המלך עירום
- מלכת היופי של מלאווי נטולת פאה, יחפה, רגלי X, מוכרת כרטיסי גירוד
- ואני המפיק.
- דרום אפריקה לאפריקה זה אמריקה לעולם.
בפועל, בדיבור. בערגת הכמיהה. - פטריו-סוציו-נורמטיבית
- ראיתי קבוצת הולנדיות. סטודנטיות לרפואה שנה אחרונה. באות לעזור במלאווי;
מקסימות, נבונות חמודות, פרות דשנות במובן הלקצוטילי של המילה.
אמרו לי שההולנדים הם האומה הגבוהה בעולם. - צופות במשחק הולנד-דנמרק.
- בכדורגל לא מבינות, מכירות את השחקנים.
- המשחק הוא מי מותנה יותר לסוציולוגיה:
- כולן בכתום בוהק,
- שרות את ההימנון,
- מפסיקות לשתות את הקרלסברג בהתעדכנותן שזו בירה דנית,
- משמיעות קולות תסכול סופקות כפיהן בצער ההחמצות,
- פוכרות ידיהן יחדיו, להחזקת אצבעות,
- מכרכמות פרצופן בצער ההחמצה,
- מעודדות אחת את השנייה מחד,
- דואגות איך האחרת תעמודנה בצער התבוסה,
- ובסוף, בהפסד, ממאנות להתנחם.
- ולא, זה לא דת.
- בדת יש אמונה כפלטפורמה ועליה מונחים פוסטולטים, ציוויים.
- פה יש השתכשכות בביחדנס. סוציולוגיה.
- ראיתי קבוצת הולנדיות. סטודנטיות לרפואה שנה אחרונה. באות לעזור במלאווי;
- בבר של צעירים מלאווים, ראיתי רווק, שחגג את יום הולדתו ה- 45. חולל עם צעירה מקומית. עשה לה ערסולי וואלס איטיים לשמע מוזיקת טכנו מחרישת אזניים, כולל לסובב אותה על צרה. כמו הדוד נחצ'ה מחיפה. "אני מרגיש כמו בן 25 לא כמו בן 45" שיתף.
- הזדהות מקצועית
- ראיתי רואה חשבון. הוא במקצוע. מתפעל מיכולתו להיות מעשי גשמי ביותר, ורוחני קבליסט
באותה מידת אדיקות.
זה הוא שמתפעל, אני פחות, כדי שלא לומר לא מתפעל כלל. - הוא לא מסוגל לשלם מסים.
- מעיד על עצמו שלא עשה את עבודתו אם שילם.
- מתייסר איך להעמיס את הוצאות הנערה המקומית והמלון על החברה, רק שהוא לא מוכן שמע"מ המלון יושת עליו.
- ברור לי שימצא פתרון. כלומר לא ישלם.
- שבוע חלף. מצא פתרון. חסך $7.5.
- ראיתי רואה חשבון. הוא במקצוע. מתפעל מיכולתו להיות מעשי גשמי ביותר, ורוחני קבליסט
באותה מידת אדיקות.
- שער רוח ונחישות
- הוא החל להקריח.
- בגיל 28, לתפישתו, רמת האטקרטיביות שלו צנחה כשערותיו לכרית.
- לפני דייט חשוב, אסף אותה ואותן, את האטרקטיביות ואת השערות והדביקן בדבק מגע לפדחתו ואז אסף את הגברת.
- בבוקר, להפתעתו, ראה את התפזורת על הכרית.
- "איך היא הגיבה?" שאלתי בחרדה.
- "היא ראתה מה הייתי מוכן לעשות בשבילה והיא לא היתה מוכנה לוותר עלי יותר."
- "אז איך זה נגמר?" השתוממתי.
- "פחדתי ממנה. היא היתה קופצת מהחומה פנימה הביתה, אז חתכתי."
- עסקי אוויר וקרקע
- רואה החשבון נוכח שהסינים מתים על רגלי תרנגולות.
- אנחנו לא יודעים לפרק למצוץ לאכול את זה.
- אני יודע איפה התרנגולת דרכה קודם?
- מעדכן את הקיסר הסיני שאנחנו לא ממש מתים על זה.
- עולה הרעיון לרכוש את תוצרת רגלי התרנגולות הישראליות בפרוטות, לשנע אותן הונג-קונגה, שם ימכרו במחירים מופקעים לשוק הסיני הכמה.
- 'נתחלק חצי חצי' מציע הסיני.
- "אחלה רעיון" אני מתפעל. "ומה קרה?"
- "לא סגרנו, האם זה חצי חצי בהוצאות או ברווחים."
- חתיאריזם
- להנהלת חשבונות הצטרפה פקידה חדשה..
- וואחד פקידה על האש.
- כל הגברברים פה נדרכים
- לאחר כמה ימים מביאים אלי את החוזה לחתימה.
- לומד ששמה רוז.
- "בשפתי" מעיק על אשת ה- HR, "רוז תהיה שושנה או ורד. מה לדעתך יתאים יותר?"
- "שושנה" חורצת, ואז מסתייגת- "לא בטוח שרוז היתה מסכימה עם זה."
- אלה הלצות דודיקמן, שהיו נראות לי הכי מבאסות שיש.
וכמו שאמר שאו- "זקנה היא השלב שבו אתה מזהה שאתה דומה להוריך."
- ארכימדס
- אין לנו מנופי פעולה.
- לא פצחנו את הפיזיקה.
- המים, כך נראה לא זורמים למקום שנראה לי כמקום, שנתפש אצלי לפחות, כמקום הנמוך.
- לא ברמת הלקוח לא ברמת העובדים ולא ברמת הרשויות.
- יוצא דופן הספקים העצמאיים החברות הפרטיות. חוקי הפיזיקה מקובלים.
- סדנת שיח תקשורתי רב-תרבותי
- צ'ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ'י
לצהריים.
דוריס, המלצרית המקומית, מגישה לנו.
מעיק בשאלות דיקמן "הגידי, דוריס, החיים שלך טובים?"
well, לא רק היא לא יודעת להתמודד עם ההצקה, גם כמה ממכריי הוותיקים, המצויינים והאהובים ירגישו את כוויות המנגל כשידרשו לשאלה.
מצחקקת, נעה באי-נוחות ומאשרת שכן.
צ'ארלס מתמקד בהתקפת ופירוק חצי עופו. מסמן לו שלא יבזבז זמן וינסח לעצמו את תשובתו שכן הוא הבא להישאל.
"הגידי דוריס", ממשיך להעיק, "איזה אלמנט אחד בחייך היית משנה כדי שיהיו לך חיים טובים יותר?"
דוריס ממשיכה להיאנק, וצ'ארלס מחצין סימני מצוקה מתונים.
מרחיבה על עוני מלאווי ותושביה.
לחדירתי "כמה את מרוויחה?", "5,000 קוואצ'ה" משיבה, לחודש, 6 ימים, 8 שעות ביום. $20. אני מוודא.
"צ'ארלס" פונה אליו, אחרי שמברר מה האלמנט משנה החיים לגביו - 'הקמת משפחה', משיב "תגיד, מה אתה חושב, דוריס נהנתה מהשיחה, מהשאלות, היתה מעדיפה שתתקיים או לא?" שואל ומשער את הערכתו.
צ'ארלס משוכנע שהשיחה מיותרת לה.
"תגיד," אני מנסה, "אולי היא רואה בשיחה התעניינות בה, כאדם, כאינדיבידואל, כביטוי להתעניינות אנושית?"
"אין מצב" חורץ בסיניותו הפרקטית, "אחרי השיחה היתה לה הקלה, הטבה כלשהי במצבה?"
"שים לב" אומר לו וקורא "דוריס?"
מעמיק את הקדיחה- "יש לנו פה איזה אישיו לברר, אנא שבי."
מתיישבת בהיסוס, ואני לא מצליח להבהיר לה את השאלה 'האם, מבחינתה השיחה היתה ראויה שתיערך, או עדיף שלא.' מבקש את סיוע הונג-קונג, שמצליח.
משיבה שמעדיפה את השיחה.
צ'ארלס שואל "איך את מעדיפה את קיום השיחה, האם השיחה הביאה לשינוי בחייך? איך את מצפה להכניס שינוי בחייך?"
משיבה ששמה את מבטחה באל.
צ'ארלס מברר האם עד כה עזר לה- בטוחה שכן.
משחררים אותה, כשאותות ההכרה ניכרים בה.
צ'ארלס בטוח שהשיחה מרעה את מצבה- לא פתרה והעלתה שוב את הבעייה.
אני- לא יודע. רק שהצקותי הן אינטר-קונטיננטליות, טרנס-קולטורליות מולטי-דיסציפלינריות. -
תגובה: מתה עליך.
נוחת מכוכב אחר עם שאלות של חוצן, כאילו היו שאלות אוניברסליות...
ועוד מניח שלאנשים תחושת בעלות על התשובות שלהם... ואולי היא עונה מנימוס? ואולי היא עונה מה שהיא חושבת שראוי לענות? ואולי היא עונה כי "חייבים לענות" למרות שאין לה מושג?
גם אני, אגב, חושבת שהקמת משפחה הייתה משפרת את חיי... :) אתה חושב שיש לי שורשים חבשיים?
מה שלומך, דיקמן? מתגעגע אליך. מתי אתה שב לארצנו לצחקק ולהציק למקומיים ולמקומיות כאן?
אה, כן, ומה התשובות שלך לשאלות האלה, דוק? -
דיק - בתחושתי האישית, ההצקות שלך גרמו לדוריס בצקות.
נכון חמודי, אני עובד על לשפר את הבצקות ולהפוך אותן לצלקות.
מה שכמובן לא ימנע ממך לעשות זאת שוב בעתיד, וביתר שאת.
- צ'ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ'י
לצהריים.
- סינרומן מ-Mangochi, סיפור בתמונות לפני השינה:
- זה צ'רלס הוא סיני.
- צריך להכיר לו את איריס. כדי ש-
-
אם הוא חושב שהוא יודע חריצות מהי,
שיראה דרכיה יקבל השראה, - כדי שתסביר לו שאני עצלן ומפונק.
-
- זו מלכת היופי של מלאווי. היא מוכרת חלומות ב- 100 קוואצ'ה האשלייה.
- א-פשטינק. זה איפה שמחרבנים.
- רות היא הקופאית במלון.
היא בטוחה שמלכת היופי של מלאווי זה הדבר הכי יפה שפסע על האדמה הזו.
- הכותב בדעה שרות יפה ממלכת היופי, רק שההורים שלה לא אמרו לה את זה. טוב, אולי גם הסוציולוגיה.
והשערות שלה, ובכן, הן כלל לא שלה. זו פאה. לא שבדקתי לה מה קורה לה מתחת, אבל תסרוקת הבסיס, במידה רבה של סבירות היא כמו זו של מלכת היופי.
סוף.
- זה צ'רלס הוא סיני.
- בצקות אינטר-קונטיננטליות
- ותודה לרונצ'יק שהיה הראשון לנסח עוד בוורשא, כלומר בניו יורק, כבר בשמונימים, את "דיקמן
אתה מלאה" שתרם את הפנינה הלשונית הבלתי נשכחת 'בצקות'.
בכל אופן ומקרה השמיים התכולים של בלאנטייר בבוקר, אם אתחיל בניסוח מתיימר, לא העידו על הדרמה שתתחולל בהמשך היום.
ומכיוון שיש התופשים אותנו- אותי ואת טחוריי, כאנשים מינוריים ששואפים להיות מאז'וריים, וכל מה שאנחנו רוצים בעצם זה להיות מינוריים בקנקן ומאז'וריים במה שיש בו, אז נעביר את המאורעות כפשוטם;
בשבוע שעבר הגיעו שלושה למשרד הזדהו כמי שמחפשים סיפורים למדיה שיש לציבור עניין בהם, ושאלו 'האם אנחנו מחזיקים גנרטור ודלק'.
שאלתי שוב מטעם מי הם, אמרו 'פרטיים'.
"נו קומנט", השבתי והוריתי להם את הדרך החוצה.
תוך כדי יציאה הרימו טלפון, כעבור 4 שעות הגיע המפקח מטעם משרד האנרגיה, שאל שוב, עניתי "לא למיטב ידיעתי" יצא לחצר ומצא 700 ליטר שנשארו מה-1,700 שבטפשותנו הביצועיסטית הפושעת העברנו לוילת המגורים בין לבין, ואת הגנרטור, נטול הרישיון. ללא הרישיון.
למחרת שניים מאנשיי התייצבו במשרד האנרגיה. שם התעדכנו שהקנס על החזקת 20 ליטר דלק במדינה נטולת תאורת רחוב, שסובלת ממחסור כרוני בדלק ולכן אך טבעי הוא לאגור מנת חירום, הוא $3,000, וכמויות כמו שאנחנו החזקנו זה 10 שנים כליאה עם עבודת פרך ו- $200,000. בחוק.
רואה החשבון החיפאי, התחיל לברר על טיסות מיידיות, וכשנואש שם את פניו לגבול עם מוזמביק.
מכרתי בטיק טק (טיק זה 4%- וטק זה 6%- או להיפך לא זוכר, אבל יחד זה 10% הפסד) את הדלק, וממתין בסבלנות לפרק הבא.
ברור שמישהו הלשין. יש חשדות מוצקים.
אז ממשיכים עם השמיים וכל שאר הבולשיט התכול, מגיע למשרד. ה- HR – למה תמיד הן ביצ'יות? ובאיצטלה של מלאך מגונן? חלק מהכישורים הנדרשים? - מעדכנת שהאימיגריישן פה. אהלן וסהלן. "צריכים אותי?" "לא, אבל מישהו מלשין עלינו."
עורך שתי פגישות שכל אחת שווה סיפור- אשמור את תיעוד הסיפורים לאחרי שאגמור לקרוא את האינציקלופדיה העברית ומדריך הטלפונים של חיפה והצפון, ונקרא לחדר הישיבות.
בחור צעיר, נאה, בחולצת אפרסק ומעונב- מה יש להם אלה מעניבות? זו הגרסה הפקידו-אפריקנית למכונית השחורה שכל רוסי עורג אליה? - מקדם את פני, כשצ'ארלס, בפנים מכורכמות ועורכת הדין בפנים רציניות כבר מכונסים בסיטואציה. מבקש את הדרכון ומכריז בעליצות שאנחנו עובדים ללא אישורי עבודה- יעני, לא חוקית. בזחיחות של יהירים שלא לומר ביהירות של זחוחים, אני משתלח בו, באחריותו הכוללת, הישירה ובעיקר ההרסנית, לכלכלתה הבלתי מתרוממת של מלאווי ואטרקטיביותה הפוחתת להשקעות זרות אליה היא כה משוועת, וזאת בשל התנהלותו ושל כמותו.
הנ"ל מתרשם, מורה לי להחזיר לו את הדרכון שבאדנותי חפנתי, ולעלות לאוטובוס – לזינזנה. אני, יאירי הבן של ריטה, הגעתי לאפריקה כדי לעלות על הזינזנה. You've Come a Long Way Baby.
נזכר בריישל'ה שנתחב אל המושב האחורי של הניידת ב- HWY 495, Long Island Expressway, כשהרכיב אותי ב- 190 קמ"ש על הנינג'ה הרד וויט אנד בלו שלו לרכוש את השחורה שלי מקצה האי. לא שמענו את הניידת עם הסירנה, כשנעצרנו השריף צרח שהוא 'מסכן את חייו כדי לרדוף אחרינו ב- 115 מייל לשעה', ואני מייעץ לו ש'באמת לא שווה לסכן את בריאותו רק בשביל זה', ומכניס גם אותי לניידת בואכה משרדו.
בכל זאת, על אף הזיכרון המתוק, מבכרר לסוע עם גראנט הנהג, צ'ארלס ועורכת הדין, עצמונית.
במתקן האימיגריישן שנראה כמו בניין מועצת מגדיאל בין מלחמת הקוממיות למבצע קדש, במשרד מכמיר לב, ממתין הפקיד השני, במקטורן חרדל כהה, כותונת חרדל בוהק, ובעניבה הממצעת בין הגוונים, כשדגלון מלאווי על השולחן משרה משרה הרשאת רשמיות משומרת. בינתיים, הצטרפה אופווה, עורכת הדין של רשות ההימורים המלאווית, הפטרון שלנו- עם כאלה הורים עדיף להיות יתומים - ועורכת הדין שלנו נתונות לזעמו של פקיד על אחריותן השילוחית (?) לסוגיה.
ואני עולב. בשניהם. העלבת דיקמן- תחיבת האגרוף בתפר שבין מה שהוא רוצה להיתפש לבין מה שלא מסכים בשום אופן שיתפשו אותו בתפישת ערכו המקצועי העצמי, דחיקת הפיסט השני ופרישת הזרועות לפיסוק מקסימלי. מה אמרתי? לא ממש דברים שגאה בהם, ואולי אפילו קצת מתבייש; משפטים שמתחילים ב- "עד כה ביקרתי ב... ומעולם לא... " הייתי זחוח שכן עורכות הדין נעו בין מאמציהן להמנע מפריצה בצחוק, לאימה ממשמעויות תגובות הפקיד, שכינה אותי בזעמו ובגרון ניחר "רוד."
"אם איי רוד?" תבעתי את עלבוני, "לא התבלבלנו משהו? לא התחלפו היוצרות?"
אבל צ'ארלס לא צחק. הוא נע באי נוחות, עוד מההצקה הקודמת הוא נח באי-נעימות; מה למען הבודהה, הטייפונים, ציקלונים, הדרקונים והרוחות, גרם לו להקלע בין הכריש לדיקמן? הוא מקליד במרץ באייפונו לקיסר הסיני שבהונג-קונג, מדווח במלל, מתעד בצילום ובוידאו את ההשתלשלויות המשתוללות.
גראנט, הנהג עומד בדלת מביט בי בתחינה, פוכר את ידיו בייאוש עורכות הדין מבקשות להסות אותי. הן מקוננות באנגלית מתובלת בצ'צ'אווה- השפה המקומית, שיאות לשחררני.
אני חמוש בידיעה הייתכן מופרכת אך נחרצת, שלא ייתכן שניעצר על עבירה כזו, אז נותן בסטנד-אפ.
באזני אני שומע את אמי "יאירי- אתה מתגרה." ואת "שוב נכנס בך השד."
הוא נענה. בהזכירו בצצ'אווית תוך מחווה אלי, שאני "רוד", אז אני מסלים קבל פקידים, עורכות הדין, הנהג וצ'ארלס ומצהיר ש'יעשה לי דפורטציה, לא נפרד מהדרכון, אני ללא דרכון זה כמו פיצה ללא גבינה צהובה.'
ועורכות הדין מקללות את אימותיהן שלא הכריחו אותן ללמוד ראיית חשבון או לשון, למה הן צריכות את זה? ועוד אחרי שהגיעו לפשרה מחוץ לכתלים.
והוא נשבע לי, שברגע שארצה לצאת יוחזר לי הדרכון- זה עד שאצא. אז אני מתרצה. הוא כותב על נייר עם שני נייירות קופי (זוכרים? ניירות פחם. אניה.) צ'ארלס חותם, אני אחריו, הולך לפקיד אפרסק, לוחץ לו בחמימות את היד, נפנה לחרדל שנרתע, לופת אותו ומאמץ אותו אלי בכוח, כשעורכות הדין וגראנט צורחים מצחוק, אפרסקסקי מנופף בידיו, וחרדלוביץ' מצטרף לאורגיה. אז יצאנו. נטולי דרכון.
המשך יבוא.
אבל ממש לא לשם כך התכנסנו, אלא לשם הבצקה הבאה:
שעה אחרי, צ'ארלס שרישום המאורעות ניכר על מופנומותו, חוזרים מפגישה עם מנכ"ל רשת סופרמרקטים ועם פיסקאני, האחראית על ה-קי אקאונטס.
פיסקאני זו, שקטה ונבונה, הופיעה אתי שלשום ב-גוד מורנינג מלאווי, שחורה מאד ושמנמנה. כמו שאבי ביטר שמנמן, היא יותר שמנמנה משחורה מאד.
יושבת מאחור, צ'ארלס מקדים בשמאל ואני נוהג. בימין.
"פיסקאני" אני פותח את תנועות אי-הנוחות של צ'ארלס על מושבו. "את בחורה נבונה" אני מסכך, "רוצה לשאול אותך שאלה סנסיטיבית." צ'ארלס מצהיב.
"תני לי פסקה על מידת כהות העור. מה האדם השחור רוצה להיות, כמה שיותר בהיר, כמה שיותר כהה, או לא משנה?" צ'ארלס מלבין.
פיסקאני מחרישה.
אני משנה נושא. מעט. לא הרבה, צידוד 10 מעלות; "פיסקאני, שאלתי שאלה טו סנסיטיב?"
"אענה לך" היא משיבה "האדם הלבן נתפש כ-סופריור. לכן כמה שהעור יותר בהיר, כך זה יותר טוב. ילדים יכולים לצחוק על מי שעורו שחור יותר. כשהיינו ילדות היינו שרות BB, בלאק איז ביוטי."
צ'ארלס צוחק, לא ברור לי אם מהומור או ממצוקה ומרכך "זה כמו איש נמוך שצוחק על נמוכים ממנו."
אז אספר לכם משהו" אני אומר "לפני חודשיים פגשתי שותף וחבר שעלה מאתיופיה בגיל 9 לישראל, חי בה עד גיל 30 ולפני 4 שנים חזר לאתיופיה. בשל פקחותו, יזמותו, כשרונו והאמביציה שלו זכה לממש הזדמנויות שיוצאי אתיופיה רבים אחרים לא זכו. הוא חש שכשחור, ההזדמנויות שלו בישראל פחותות.
ספרתי לו שפגשתי איש עסקים שחור שהרשים אותי. "כמה שחור?" שאל. "מה יותר טוב, כמה שיותר כהה או בהיר?" "כמה שיותר בהיר" חרץ.
- ותודה לרונצ'יק שהיה הראשון לנסח עוד בוורשא, כלומר בניו יורק, כבר בשמונימים, את "דיקמן
אתה מלאה" שתרם את הפנינה הלשונית הבלתי נשכחת 'בצקות'.
- דגל מלאווי- לילונגווה, יש לנו פה אישו:
- הדגל המקורי, ה'ישן', סימל את זריחתה העתידית של השמש.
- הנשיא הקודם, גרס שהשמש כבר זורחת וייצר את הדגל החדש.
הוא נחשב רודן ועצמאי ולא שעה למדינות שרצו לעזור למלאווי. יכול להיות שחשב שהשמש זורחת לו מ(ה)תחת?
- הנשיאה הנוכחית, שהתמנתה עם מות הקודם לפני חודש, החזירה למצב של 'השמש תזרח בעתיד' (ואולי גם, 'דע לך שלא מהתחת שלך'.)
- הדגל המקורי, ה'ישן', סימל את זריחתה העתידית של השמש.
- ווי יא וולי, אין מה לעשות בבלאנטייר.
- המלאווים מאד נחמדים. מאד מאד. מדיי. בניגוד לאתיופים- באים מלמטה.
- מתנאים באמירה שהם המדינה היחידה בעולם שלא התחוללה בה מלחמת אזרחים.
- צבעי השחור הם מחום שחור עד חום לבן.
כל המנעד. כולל שחור אפור, כחול, זהוב, מטאלי, מבריק, נוצץ. - מחסור ושיוויון
- [בשל כרוניות המחסור] חתירה מתמדת, ישירה, מילולית ליניקת טובין ומשאבים, כל הזמן, ממי שהוא לא הם.
- מי שאין לו, מבקש אוכל, את בקבוק השתייה שיקבל עליו את הפיקדון.
- מי שנראה שיש לו, רוצה דלק, מתנות, כסף, שווה כסף.
- קשה לשמר אופטימיות ליברלית, נאורה, סוציאלית, דמוקרטית, אוהדת, ככל שהמעורבות גדלה.
- צריך למצוא דימוי מקומי תואם לספון אין דה בורשט הסובייטי שמתאר את חוסר התגובתיות להנחיות ברוסיה. רק שפה, יש להוסיף את מימד הזמן שיש לו פרשנות אחרת, משלו.
- הקונספט:
- סינים חוברים לישראלים
- לקחת מעניים רבים מעט, שלהם הרבה שאין להם – כשקל וחצי,
- בתמורה לתת תקווה,
- להחזיר מעט- 50% מסך התקבולים,
- לייצר כמה מאות משרות,
- ולקחת כסף גדול הביתה.
- בינתיים לאסי לא שבה הביתה,
והשקעת המליונים מחייבת השקעות נוספות. - אני פה כדי להגשים את החלום. של הבעלים לים של כסף,
ושלי לאוקיינוס של חוויות. - אחד הזוכים נשאל מה הוא אוהב בהימורים:
"Poverty drives me to play." - מיקסום
- פגשתי את, Felicia Ngoma, סלבריק'ה מקומית, מתחרה ממלאווי באח הגדול, הגרסה האפריקאית.
- יפהפייה כריזמטית ואמביציוזית בטירוף.
- את תכונותיה, עם 15 דקות התהילה, מנסה למקסם. (לא המציאה כלום. הלא כן?) כולל למצוא חתן. רצוי לבן.
- מהר, לפני שהתהילה חולפת, היופי מתמוסס. 15 הדקות ארעו לפני שנתיים. שלא תיוותר רק עם הכריזמה. והאמביציה.
- חוששנו, היא ואני (- היא מאד, אני - איך לאמר - מעט פחות) שלא יספיק.
- יומיים לפני תלונתה של בר רפאלי, מתלוננת שלא מתחילים איתה. כלומר, מאבחנת שצעירים
רוצים לתקוע אותה, ואלה שמתעניינת בהם- חוששים שהיא תתקע אותם.
- אז נתקעה על ידי ישראלי.
- כעת מיישמת כישוריה, בהצלחה רבה אגב, בסניף הלוטו הלאומי המלאווי בלילונגווה, בגיוס מוכרני כרטיסי גירוד.
- מלכת היופי של מלאווי עובדת גם במכירת כרטיסים.
- אז (גם) היא נתקעה על ידי (אותו) ישראלי.
- אני נגנב:
- חולצה מכופתרת,
- שתייה מהמקרר,
- מכונית- נסיעות.
- תושיית הגניבה:
- מתארחים אצל זרים שמתגוררים שנים. הסיפרים זורמים.
- המספר הבחין שבמפעל מפלס הדלק יורד מחביות האחסון.
- רואה עובד הולך באופן מוזר. קורא לו, שואל מה קורה.
העובד משיב הכל בסדר. "התפשט" מורה. "אין בעייה" משיב העובד ופושט אל חולצתו. "גם את המכנסיים". "בחיים לא" משיב העובד.
המספר משסה בו את אנשי הביטחון, מוריד את המכנסיים, ואז נגלה המראה": - עשרות קונדומים מלאים בדלק קשורים לו לרגל.
- לוויות זה להיט:
- הודעה על מותו של קרוב של עובד זוכה למקלחת חמימים.
- עובדים לא מגיעים לעבודה כי "יש לווייה."
- מכונית- החדרנית שטיפלה בקיצור מכנסיי לא הביאה לי אותם כמה ימים, כי היתה funeral סלחו לי, לא הבנתי למי.
- יחסי הון-שלטון, הגרסה המקומית
- שוטר בשכר, חמוש בגלילון שומר על פתח הוילה.
- שוטר חמוש ברובה סער, יושב בסלון בשעות הלילה.
- להגשת תלונה על מי שהציג כרטיס לוטו מזוייף במקצועיות של בן 9 נדרשים עלי ידי שוטר לשלם על התביעה. בשחור.
- הם רוויי רגשות. קרה לך משהו ינחמו ב- i am sorry.
- בטעות, אנחנו הזרים יכולים לחשוב שהם לוקחים אחריות.
- בפועל- הם משתתפים בצער. מביעים אמפטיה.
- אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני לא כל כך מבין את ההשתתפות בצער, אבל בשביל זה לא היה צריך להדרים מתחת לקו המשווה.
- סטפינה
- הוחלט לקדם אותה.
- במקום $100 תקבל מעתה $140.
- מבקש שתסור למשרדי.
- שואל על עבודתה. מתעניין בחייה האישיים:
- בת 28.
- נולדה לאמה כבת שנייה מקשר מזדמן.
- מצאה את אביה הביולוגי לפני כמה חודשים.
- אמה התחתנה עם אביה החורג, שהעליב אותה, הכה אותה מכות רצח מגיל 8 ניצל אותה מינית, בגיל 12 נכנסה ממנו להריון, בגיל 19, יום לפני שנסעה לארה"ב אנס אותה לאחרונה.
- אמה, שלטענת סטפינה ידעה מזה, התגרשה ממנו רק לאחר שאנס את חברתה.
- כעת האם מגדלת את בתה בת ה- 16.
- סטפינה רואה את הבת אחת ל- 8 שבועות, בימי ראשון לכמה שעות.
- והם הולכים
- לא ברור לי לאן. במין נינוחות נחושה או נחישות מתונה. קילומטרים. בהודו הם בסוג של אינסוף גווני נירוונה, מנוחה.
- פה הם הולכים. במונוטוניות בווריאציות משלה.
- יותר זול מלסוע. אין מספיק עבור המותרות.
- הול כים. הול כים.
- מנגוצ'י. רואה מספרה. כמו שצריך;
- צריף,
- פוסטר של ראשים מסופרים- לבחירת סטייל,
- סינור ורוד תלוי,
- כבל חשמל אליו מחוברת מגזזה,
- מראה קטנה. שבורה,
- תלתלים על הרצפה,
- וספר כמובן. צעיר נמוך עד גימוד, חמוד ועולץ שמקפץ על ראש המסופר.
"הי", שואל אותו, "כמה יעלה לי להסתפר?"
"150 קוואצ'ה"- 60 א"ג.
"מה אתם מקפחים פה לבנים זקנים קרחים?"
צוחק ומתרצה "או.קי., 140 קוואצ'ה."
"טוב, נחכה שיגדל לי ואבוא שוב."
- התנשאות
- ברוסיה ראיתי את החתירה המתמדת של כל אחד להראות שהוא לא חלק מהקולקטיב. החצנה מיידית, בוטה של השררה.
- במלאווי רואה את ההתנשאות המיידית, המפורשת של מי שיש לו יותר על זה עם הפחות.
- עיר אפריקאית שובקת חיים עם חשיכה.
- אין תאורת רחוב,
- אין בתי קפה.
- נוסע לצפות באנגליה-שבדיה ב- Doogle's הבא של המוצ'ילרים.
- עובר דרך משטח עפר חשוך שמפוזרים בו אוטובוסים הודים חבוטים, מעוותי עיצוב
- רואה עצם בלתי מזוהה, משטח מוזר נע לכיווני.
- מזהה מיטה זוגית שנישאת על כריות על ראשי שלושה אנשים צועדים בטור.
- כתובת בית חולים שתפסה אותי- God Heals We Care.
- אופטימייזר ודרמה קווין
- נמצא במלון דירות מפואר.
- מנחה "ארוחת בוקר ב- 7:45, בבקשה."
- למוד קרבות, ניסיון, ותבוסות, מתקשר ב- 7:30 לתזכר.
- לא יקרה.
- גם המפית החובקת את הסכו"מ על ארבעת מרכיביו תגיע מיותמת או שכולה מלפחות אחד המרכיבים.
- היום,
- לאחר שהתקשרתי ב- 7:30 לתזכר,
- "Yes Sir, will do Sir"
- ב- 7:55 מברר,
- "Sorry sorry Sir"
- המלצר מפציע ב- 8:00.
- מנגיש את הארוחה.
- "חסר סכו"ם" אני מעדכן את בעל המלאכה,
- "Ah yeh yeh Sir"
- חוזר, עם סכו"ם ללא ללא כף לדגני הבוקר.
- מבקש כף.
- לא חוזר.
- יכול להיות שאימץ את קוד מי שמקבל מייל ומניד בראשו, וחושב שתנודה זו כמוה כתשובה מנומקת ומנוסחת היטב?
- מתקשר לשאול השלום למלצר, לכף ולחלב הקר שמזהה שאף הוא נעדר.
- "Sorry, Sir" מתעדכן מהחמ"ל "No milk today".
- ואני, באמת התורה, צוחק.
- אם הייהט רוצים פלטפורמה וסטרוקטורה צפויים, מהודקים וסדורים היטב- מצ'עמם, לא היינו באים לכאן.
- סכו"ם
- סכין,
- כף,
- ומזלג.
- או.קי., גם כפית.
- ארבעה מרכיבים.
- זה לא רק שלא מצליח לקבל ארוחת בוקר ב- 7:45, גם כשמתקשר ב- 7:30.
זה שלא מקבל את כל ארבעת ילדי הסכו"ם. שלושה מלצרים מתחלפים, וכל פעם מופתע, מתנצל על החסר ואץ להשלים את היוטנסיל האובד.
- נסיעה מ- Blantyre ל- Mzimba
למפה מלאה- כבישים יפהפיים חסרי שוליים, באמצע ובשולי הכביש בורות.
- כמו בהודו, הדבר היחיד הסלול הוא הכביש.
- במקומות מיושבים ישנו נדבך (- במקור המקראי, שורה אופקית של בלוקים) של מגורים בכל צד של הכביש, במקום יותר צפוף, ישנם שניים או יותר בכל צד של הכביש. הביטוי 'נמתח', מאד רלוונטי.
- תנועה ללא מתאר
- משאיות, טנדרים, מכוניות, אופניים, עגלות רתומות לשוורים שהמטען, אנשים, שקים, חיות, תפזורת, ביחד ולחוד חורג מהרכבים.
- אופניים נושאים מערכות ישיבה סלוניות.
- הנשים שמנות, אין דבר כזה אשה עם ידיים ריקות;
- עם תינוקות קשורים במצנפת על הגב,
- עם משא על הראש,
- עם אגודת ענפים,
- או גם וגם, וגם.
- נכנס ללילה.
- אנשים צועדים לאורך הכביש בחשיכה מוחלטת, ברור לי שברור להם לאן. לי לא.
- מדי כמה מאות מטרים מדורה.
- תנועה דלילה אבל יש תנועה. 120 קמ"ש.
- מדי פעם נחבט בבום הבור שלא פספסתי.
- מכוניות מולי בפנסים. ללא. בפנס ימני. שמאלי. אורות נמוכים.
- כמו הסיפור על לעבור באמצע בין שני פנסים, רק אין פנס ימני
- הכי גרוע זה המסנוורים.
- משתמש באפריקה בטכניקה שבן הדוד שלי בומי לימד אותי ב-1977, בנסיעה לבאר שבע, אחרי קריית גת:
- מסתכל על השול. לימד אותי להסתכל על השול הימני. כעת על השמאלי. אין מקום לטעויות.
- כנראה שלא טעיתי.
- מציעים למכירה כל מני חיות, חיות ומתות- עופות מנופפים, עופות שמוטים, שפנים אחוזים
באזניהם.
- דוכני עץ עליהם פזורים פירמידות של עגבניות, או בוטנים, כתכשיטים.
- נסענו לסגור משרד שלנו
- ביצועים על הפנים, ומעילה של מליונים (בקוואצ'ה.)
- "מה יהיה עלינו" הם שואלים לא בטון מתרפס, אלא מיידע בעומק הצרה.
- מנהל הסניף פונה אלי ב- sorry sorry sorry to bother you, can i get ששים ומשהו סנט, לא אכלתי צהריים?
- נעצר כל כמה עשרות קילומטרים במחסום.
- אוטו מפוצץ בתכולת המשרד שסגרנו.
- השוטרים שואלים על תכולת המכונית העמוסה.
- משחק את המשחק. מי ימצמץ ראשון, ויטוש את האג'נדה המקדמית.
- הם שואלים האם יכולים לקבל משהו.
- מציע להם להשתתף בלוטו.
- עיניהם אורות, מצפים לקבל משהו.
- שולח אותם לרכוש. אם לא ירכשו איך יזכו?
- אחד מהם בירר מפורשות על כסף
- הייתי נותן- שיחוד שוטר, זה טרם ניסיתי,
- אבל כמו עם זה שלא ניסיתי סמים והימורים:
- היה פעם רציונל מוצק,
- כעת, כבר לא זוכר למה.
- Explicit
- הנסיעה ארוכה. לבד.
מנסה להאזין לרדיו המלאווי.
מכיוון שהמכוניות מיובאת מסין, סקאלת הרדיו עד 90 מה"צ, גם כיסוי הרדיו לא משהו, רק מדי פעם מצליח לתפוס משהו.
מתביית על דיון תקציב בפרלמנט.
הדובר גורס ש'יש לכבד את ההחלטה להיטיב את תנאי הכליאה של האסירים. 'זו חובתנו המקודשת' מוסיף, ומסיים בשוס- "you can never know who will be there next."
הם צוחקים. מנהל הדיון מאחל לדובר שזה לא יהיה הוא.
- הנסיעה ארוכה. לבד.
- הסינים משתלטים על העולם
- אימפריאליזם צהוב.
- קלישאה?
- הם האומה מחוץ לאפריקה שנוכחותה הכי בולטת ביבשת
- הסינים הם המשקיעים הגדולים ביותר באפריקה.
- בשונה מהאמריקאים עם האימפריאליזם הנאור, הבריטים, הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים הבלגים וההולנדים לפניהם, הסינים מסתפקים בגריפת כסף ומשאבים והוצאתם לרשותם.
- בפרקטו-קונקרטיותם לא מבזבזים משאבים בייבוא והנחלת תרבות. מסתפקים בממון וההתנשאות.
- האפריקאים קוראים לבני הגזע הצהוב בננה.
בין המנחשים נכונה למה, יוגרל. - ההונג קונגים שונים מהסינים. במראה בשפה. השתכנזו.
- ההורים חששו מהחזרה לסין. כעת מרוצים.
- פגשתי טייקון סיני, שותף של הישראלים. רק עובד. מתנחם בצריכת מותגי על. גאון. בן 57 נראה בן 37. עובד על אחרון הפרטים בניהול שטוח לחלוטין. אפס יכולת הקשבה. מיישם את תרגום המקל והגזר שלנו ל- פה מלא חרא עם פה מלא סוכר.
- בכלל, יש להם הרבה דימויי חיות: לפני שאתה מכה את הכלב, בדוק מי בעליו.
- וילה, Little China
- מתגורר בוילה עצומה עם עוד ישראלי וארבעה סינים.
- חדר עצום, נוף.
- שירותים משותפים- unacceptable.
- תובע לעבור.
- מפקיר את הישראלי האחר לחסדי הסינים.
- וילה נפרדת למגורי משרתים שהשף הסיני רודה בהם.
- ה- chef, לא יודע את שמו, כך מכונה גם על ידי הסינים, סיני שהגיע מסין מבשל לנו אוכל סיני בוקר, צהריים וערב.
- הבית מריח מתבלינים סינים.
- הישראלי, שומר כשרות בגרסתו המאד מסויימת, לא יודע את נפשו מצער.
מגישים בשרים בכל מני מצבי צבירה. - הישראלי חי בחרדה שמתממשת בערך אחת ליום שאכל- חזיר. הסינים צוחקים. בעדינות, מתעמרים בו.
- אין רכישת אוכל מעובד. רק מיני בשר וביצים.
- השף מגדל את תצרוכת הירקות בגינה.
- את כל הירקות מבשלים.
- מתפלאים עלינו, שאנחנו מעדיפים את הירקות שלנו טריים.
- האוכל מותאם למקלות האכילה. פרוס.
לגיטימי להביא באמצעות המקלות לפה, בקול שאיבה רמה, להוציא באצבעות או לירוק שיירי, עצמות וסחוס, ולזרוק לכלבים. מיומנים בעיבוד המזון והפרדת מה שראוי ומה שלא. בפה.
גם אצל בעלי חברות טכנולוגייית-על, גם בחברותא מערבית בחו"ל.
אני, קיצוניות של חוסר מיומנות יודע לאכול רק שכולו אכיל. לכן לא מתמודד עם כנפי עוף או פולקע, אלא עם חזה, סטייק פילה או בשר טחון. - הטולרנטיות התרבותית של הסינים לאימוץ נורמות מערביות נמוכה. האם של המערבי יותר? לא בטוח, אבל נראה לי, שהסקרנות המערבית גדולה יותר.
- למה סיני שמגיע למערב לא יירק ברחוב או יוציא אוכל מהפה, ומערבי שישהה בסין לא יחל
לירוק ולהוציא שיירי אוכל מהפה?
- נראה לי שקשור לעליונות תרבותית.
- עליונות תרבותית אמר הגזען? יפ. לא מקובל, לא פוליטיקלי קורקט, אבל כן. אפשר להתפשר על חוסן תרבותי או חולשה תרבותית יחסית לזו המשיקה לה.
- במפגש בין שתי תרבויות, התרבות העליונה היא זו שמפעפת את ערכיה בצורה ברורה יותר לתרבות הנחותה, אם חברי התרבות הנחותה, באופן וולונטארי (וייתכן דיון מה זה וולונטארי), מזהים את סממני התרבות העליונה כראוייה לאימוץ.
- המאה ה- 20, ועדיין, התאפיינה בפעפוע של ערכי החברה האמריקאית המתהווה, לחברות אחרות בכל העולם.
- סיני שיצא, הטמיע ערכים של רגולציה על הפרשות גוף באופן המחמיר- רוק כדוגמא, מפני שראה שמודלים לחיקוי של הצלחה כלכלית מקושרים עם רגולציה הזו, והיפוכם חסרים אותה.
- החריצות הסינית- אין דברים כאלה. הם רק עובדים. אולי קצת טלויזיה.
אומה, צ'ארלס וג'קי עובדים שישה ימים בשבוע, מגיעים לוילה, אוכלים בחצות ארוחת ערב מלאה והולכים לישון.
הם אנשי הטייקון. הביא גם את השף.
תפישת העבודה של הסינים משמרת את הגולאגים, מחנות העבודה, בגרסה הסינית 2012. באפריקה.
בשבת נחים. בוילה. יוצאים לריצה. זהו.
"קשה?" "לא, זה רק לשלושה חודשים" עונים. מוכשרים, נבונים, נחמדים, משתפי פעולה. בעלי דעה, נטולי תלונה. כלי נשק עסקיים שהיית רוצה להתברך בכאלה. - הסינים חובבי הימורים. גדולים.
- כקלינטון שלא התייחס למציצה כאל סקס, הסינים לא מתייחסים ללוטו כהימור, אלא כבידור, משחק.
- מבקש מהנהלת המלון שארוחת הבוקר תוגש לי ב- 7:45. עם זאת, הארוחה לא מוגשת במועד, גם
אחרי שב- 7:30 ממתקשר כדי לתזכר.
אתמול התפרעתי. התקשרתי ב- 7:30 והגישו ב- 7:55.
היום, לפני שהספקתי לתזכר, ב- 7:25, הגיע האוכל. הם מפצים אותי בקרדיט זמן לאחור. - המשאבים כל כך במחסור שכבמקומות דומים תלויות בך עיניים מה ינשור ממך כדי לקבל, או, מה אפשר לקחת ממך בלי שתרגיש או תתלונן.
- גולאג סיני משודרג
- הטבח הסיני בן ארבעים וקצת, נראה בן עשרים ומשהו. גבוה, נאה אתלטי. יש לו אשה וילדים.
חתום על חוזה לשנה. לא, הוא לא אמור לקבל חופש. כלומר אחרי שנה יחזור הביתה. לא, גם לא בשבוע. 7 ימים. - מכין ארוחות בוקר, צהריים וערב. את זמנו מעביר בבישולים, בגידול הירקות במרחבי חצר הוילה ובקניות בשר ודגים.
- בשאר הזמן משחק במחשב ומתעמר בשתי המשרתות המקומיות שהועמדו לרשותו.
- ו-כן הוא שומר המוסר. אחד הנוכחים הביא בחורה מקומית לחדרו, הטבח אץ להתלונן לקיסר הסיני.
- הטבח הסיני בן ארבעים וקצת, נראה בן עשרים ומשהו. גבוה, נאה אתלטי. יש לו אשה וילדים.
- נוסע לעיר מנגוצ'י. עם צ'ארלס הסיני, שזה כמו שלומי שמגיע ארה"בה ונהיה סטיב.
כיף. תנועה בסביבה זרה, לא מוכרת, מפשיר את הניכור.
הבחור מתוחכם. למד 3 שנים באוסטרליה, מנהל את הכלכלה בחברות המוקמות הלוטרי בחברת האם בה עובד.
צ'ארלס יש חביירה. "לא, לא יודע אם היא מתאימה לי. יודע שהיא לא, לא מתאימה לי." "היא לא יפה. היא טובה אלי. מקשיבה צייתנית. בחברה הסינית יש אלימות מילולית בין זוגות. אם צייתנית לא תהיה אלימות." - כרוניקה של משחק ידוע מראש
- פייר, הסיני שאסף אותי בלילונגווי, התחנה הראשונה במלאווי, עושה עבודה מצויינת.
מתפעל ממיומנותו להסתדר. כל פעם שנעצרים על ידי השוטרים, הוא תוחב להם משהו וחיוך של מאכער מסתדרן נמרח על פניו. האיש יודע את חוקי המשחק.
מביע בפניו את התפעלותי ממיומנותו זו שלו, don't worry הוא מנחם אותי, you will manage.
אבל אני לא יודע. אין לי את זה.
נוסע עם צ'ארלס למנגוצ'י. 200 ק"מ כיוון + 200 ק"מ סיבובציה.
נעצרים מדי כמה עשרות קילומטרים על ידי שוטרים. מתעניינים ב-לאן, מאיפה.
משיב להם בנחרצות, מתלוצץ על חשבונם, מתבדח על חשבוני, מחמיא להם על עבודתם הקשה.
ממשיכים. לא נדרשתי לשלם לאיש מהם קוואצ'ה. ממילא לא שילמתי.- ביגה ותרנצולת
- יכול להיות שהם בודקים אם מכיר ת'חוקים?
- יכול להיות שהם רואים שלא הצלחתי להחזיק את קלפי הרמי כשהייתי בן 13, ולא הטמעתי את חוקי הפוקר כשהייתי בן 16, לא ייצא ממני שום דבר?
- יכול להיות שפייר במשחק, שכן התמורה שהוא מקבל זה הסיפוק שלתפישתו היה אמור להיות ניזוק, שילם 500 והוציא עצמו בזול, תוך הפגנת כישורי השרדות מעולים?
- ביגה ותרנצולת
- פייר, הסיני שאסף אותי בלילונגווי, התחנה הראשונה במלאווי, עושה עבודה מצויינת.
- דמיון וזהות
- לחוויית הסיני, צ'ארלס, כל השחורים דומים. לא מבחין ביניהם.
- גם מבחינתם. כלומר, גם מצידם הצהובים זהים.
- צ'ארלס משוכנע שישנה קונספירציה במכתימה את העישון כמזיק לבריאות.
- קניתי את ליבם של הסינים
- נראה שהם רוכשים לי חיבה
- נראה להם שאני עומדת בסטנדרטי העבודה, החריצות, השעות המשמעת שלהם.
- אכיר להם את איריס.
- תראה להם מה זה:
- שאני עצלן.
- חריצות מהי.
- הם שמרנים. הסינים.
- יעשו הכל כדי להשאר בתחום המוכר והידוע
- אף אחד מהסינים לא מוכן לחשוב שאף אחת מהשחורות נאה בעיניו. הן לא!
- לא מעניין אותם לאכול אוכל שאיננו אוכל סיני. גם לא במסעדה.
- מכיר גם לא סינים שיעשו הכל להישאר בחמימות המוכר והידוע.
- כלומר, רמת הטולרנטיות, מבחירה, לחדש, השונה מהמוכר- מאד נמוכה. מניח אגב, שאם ייכפה עליהם- יסתגלו- הם קשוחים.
- הם לא יעשו דבר כדי להיטמע במרחב החברתי המקיף אותם.
- לא יודע האם זה בשל תחושת עליונות, פרקטיות מוקצנת של חוסר בזבוז משאבים, או חוסר יכולת.
- יעשו הכל כדי להשאר בתחום המוכר והידוע
- הקיסר הסיני מושיב את המבקרים במשרדו בשלושה כסאות. אדומים. מכוונים לגובה הנמוך ביותר האפשר. מנוף כיוונון הגובה הוסר משלושתם. התוכלו ילדים לנחש האם זה מקרה או בכוונה?
